עָלֶה!

עָלֶה!

בֶּן אָדָם,
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה
עֲלֵה לְמַעְלָה
עֲלֵה בֶּן אָדָם
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה
לְמַעְלָה עֲלֵה

אֶל אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן תְאֵנָה וְרִמּוֹן
עֲלֵה אֶל אֶרֶץ־זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה

אֶל אֶרֶץ צְבִי
אֶל דְּבַשׁ שְׂדוֹתֶיהָ
אֶל הַכַּרְמֶל וְהַמִּדְבָּר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
שֶׁאֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר,
אֶל אֶרֶץ צְבִי שֶׁבְּהָרֶיהָ
פּוֹעֶמֶת עִיר מִדּוֹר לְדוֹר
אֶל עַם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱשֶׁה
עֲלֵה לְמַעְלָה עֲלֵה
לְמַעְלָה עֲלֵה

כִּי כֹּחַ עַז לְךָ,
יֵשׁ לְךָ כַּנְפֵי רוּחַ,
כַּנְפֵי נְשָׁרִים אַבִּירִים.
אַל תְּכַחֵשׁ בָּם,
פֶּן יְכַחֲשׁוּ לְךָ.
דְּרוֹשׁ אוֹתָם –
וְיִמָּצְאוּ לְךָ מִיָּד.