כשכואב לך זה גם אני
זה כמו מן חוט כזה
שמחבר את הפחדים שלנו יחד.
והשתיקות הארוכות ההן
אם רק ידעת כמה רעש זה עושה.
ושוב פרידות באות לרגע,
אתה הולך, אתה חוזר
והלבד זה מן הרגל ישן קבוע.
ויש בי סדק שגדל,
תגיד מתי כבר נגמל
משקר דל,מעיוורון, מלב רעוע?
מתי זה אור שיכנס
אור שייכנס
אור שייכנס, ביננו?
כשנעלם אתה, אני נסגרת
וכל אחד יקח איתו מגן להישמר,
גם אם תלך רחוק רחוק אני נשארת
אני יודעת בעל פה להיזהר.
ושוב חומות בינך אלייך
עוד לבנה ואין אוויר,
גם בלי מילים יש קול אדיר
שלך צורח
וזה חודר לי לנימים
תגיד מתי כבר אלוהים
יפסיק ללכת ולבוא כמו אורח?
אור שייכנס
אור שייכנס
אור שייכנס
ביננו.