הולך בין ההריסות
נדמה שזה נגמר
דבר לא נשאר עומד
פתאום נהיה מאוחר
נשכב בין הזכרונות
כמו בשדה קוצים
אמרת שזה לא יכאב
עכשיו כלום כבר לא יכתים
את קולך את גופך את דמותך
שתחיה בתוך ראשי
הולך בין ההריסות
נדמה שזה נגמר
רואה את האור נמוג
אתמול נהיה למחר
נשכב בין הרגעים
פנייך כה פשוטים
אמרת שזה לא יכאב
עכשיו כלום כבר לא יכתים
את קולך את גופך את דמותך
שתחיה בתוך ראשי
כותב לך בחשיכה
כמו מתוך חלום
תופס ולא תופס אותך
האם זה יישכח בבוא היום
אולי לא כדאי שאמשיך להמתיק את ימיי
פניך כה פשוטים
אמרת שזה לא יכאב
עכשיו כלום כבר לא יכתים
את קולך את גופך את דמותך
שתחיה בתוך ראשי