עמרי שלי

ניסן פרידמן

עֹמְרִי שֶׁלִּי, כָּל-כָּךְ יָפוֹת פָּנֶיךָ
כְּשֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים שָׁרִים אִתְּךָ.
כָּל הַכּוֹכָבִים דּוֹלְקִים בְּאוֹר עֵינֶיךָ.
כָּל הַמֵיתָרִים בּוֹכִים לְךָ.

עֹמְרִי שֶׁלִּי, נֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתֵיךָ
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּדָמְךָ.
עַל כַּנְפֵי צִפּוֹר, כְּאֵגֶל טַל עַל פֶּרַח
נָתַתָּ כָּל חַיֶּיךָ וּבְמוֹתְךָ.

שֶׁתֵּדַע -
כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי
זֶה לַחְווֹת אִתְּךָ
אֶת תְּבוּנָתְךָ וְחוֹם אַהֲבָתְךָ.
שֶׁתֵּדַע -
כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי
זֶה לִנְצוֹר מִמְּךָ
אֶת אוֹצְרוֹת הַיֹּפִי שֶׁבְּךָ.

עֹמְרִי שֶׁלִּי, הַלֵּב מִתְגַּעְגֵּעַ.
לוֹמְדִים לִחְיוֹת כְּכָל אֲשֶׁר נִתַּן.
בְּמָה אַתָּה צוֹפֶה? בְּמִי אַתָּה נוֹגֵעַ?
צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק כְּמוֹ צוּק אֵיתָן!

שֶׁתֵּדַע -
כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי
זֶה לַחְווֹת אִתְּךָ
אֶת תְּבוּנָתְךָ וְחוֹם אַהֲבָתְךָ.
שֶׁתֵּדַע -
כָּל מָה שֶׁעָשִׂיתִי
זֶה לִנְצוֹר מִמְּךָ
אֶת אוֹצְרוֹת הַיֹּפִי שֶׁבְּךָ.