אני כלואה בתוך יער שחור
לא רואה את האור
אולי תעזור
האם אתה בני
האם זה אחי
מפחיד פה בפנים
הצל אותי מהקור
ואיפה אני איפה אני איפה אני
ואיפה אני איפה אני איפה אני
אני עוד בפנים פה
אל תשכחו אותי
גם אם בסתר
מייחלים ללכתי
אני עוד בפנים פה
גם עם עיניי חלולות
עדיין אם ואחות
מלאת רגשות
ואיפה אני איפה אני איפה אני
ואיפה אני איפה אני איפה אני
ואיפה אני איפה אני
איפה עצמי שפעם הייתי
אני איפה אני איפה אני
B
וישנם רגעים
צלולים צלולים
יפים יפים
שמחים שמחים
חולפים חולפים
ונעלמים
ואולי, לפעמים
אני עצמי שוב
לרגע קצוב
תשמחו איתי קצת
אותה חשיכה
היא תכף תשוב
ואיפה אני איפה אני איפה אני
ואיפה אני איפה אני איפה אני
ואיפה אני איפה אני
ומי האנשים סביבי
אני איפה אני איפה אני
הייתה פעם אישה
מלאה בשמחה
בעוצמה ותבונה
ואהבתי אותה
נשארו לי רק צל
וקליפה של עצמה
נותרה לי ילדה
פעוטה אבודה
ואיפה היא ואיפה היא איפה היא
ואיפה היא ואיפה היא איפה היא
ואיפה היא איפה היא
איפה היא שפעם אהבתי?
איפה היא איפה היא
לפני חמש שנים אימי לקתה באלצהיימר.
התהליך הכואב, המבלבל והמייסר של המחלה הולידו את השיר יער שחור בנסיון להסביר לעצמי כיצד החוויה עשויה להרגיש מצד אימי ומצידו של אבי המטפל בה.
דברים שנאמרו ע"י בני משפחה, מטפלים סיעודיים ורפואיים, כמו גם וחוויות שהצטברו סביב הנושא, שימשו בסיס לטקסט של השיר.
