ספינת געגועים

אילן ארד , בן דנציג

אור
עדין
נמשך אל תוך החדר

מקדם פניך אל הבוקר הקרב ובא
ספינתך עוגנת בנמל השחר
את ..נשארת רק עוד רגע מקשיבה

גם הלילה שוב הפלגתם
על הים שאין לו סוף
ודיברת אליו בשקט
עד שבאתם אל החוף
וצריך עכשיו לצאת ולבוא בין אנשים
ולשמור עמוק בלב
את ספינת הגעגועים

את עוברת את הדלת
והיום הזה מרהיב
מגיעה ועובדת עד אשר בחוץ מזהיב
משתקף הערב
בתמונה שממולך
ועיניו הצוחקות משחקות
ומלטפות את מבטך

גם הלילה שוב הפלגתם
על הים שאין לו סוף
ודיברת אליו בשקט
עד שבאתם אל החוף
וצריך עכשיו לצאת ולבוא בין אנשים
ולשמור עמוק בלב
את ספינת הגעגועים