אולי אַת רוצה רק
קצת חופש ממך-
מהקול שחופר לך
שלא סומך
מזאת שמודאגת
שלא מניחה
מזאת של "מה יהיה?"
מזאת של "אַת צריכה".
והיא תבוא אתך
גם לתאילנד, וגם לסיני.
לפאריז, קוסטה ריקה וגם לשנחאי
היא הרי לא תיעלם גם במוזמביק,
היא תמיד פה, עם ה- "לא מספיק"
עם ה- "זה לא יעבוד לך"
עם- "אַת לא יכולה"
תמיד לוחץ לה, מפחיד לה
ויש לה בחילה.
אולי במקום חופש במקום אחר
קצת שקט ממנה, מהקול שחופר
ואז... להיעלם בלי להשאיר סימן,
לשנות זהות, לברוח מכאן
לברוח מכאן, מכאן.
לפעמים זה כל מה שאַת רוצה-
חופש מזאת שלא מרוצה...
והחדשות הטובות הן-
אפשר כבר עכשיו
לצאת לחופש שהתפללת אליו
(או בעצם "להיכנס" זה יותר נכון)
בלי לארוז מזוודה,
בלי להחתים דרכון
בלי לטוס בכלל. לשום מקום.
חופשה מושלמת.
כבר היום.
זאת לא הרפתקה. זה לא מסובך.
זה לא דרמטי. זה פשוט כל כך.
בלי לטוס לשום יעד אחר ורחוק.
החופש שבפנים- כל כך מתוק.
החופש הזה זמין לך ממש עכשיו
קשה לך להאמין שזה המצב.
ואם יש בך קול-
"זה קשקוש, תעזבי"
תגידי לה- "מותק... אַת- אל תתערבי."
אולי במקום חופש במקום אחר
קצת שקט ממנה, מהקול שחופר
ואז להיעלם בלי להשאיר סימן
לשנות זהות, לברוח מכאן, לברוח מכאן.
מפרשת ת'מציאות
לא עוברת לmute
לא יוצאת לחל"ת
זה בלתי נשלט
מאמי, זה לא קשור אליך
מדובר באוטומט
והיא לא תפסיק
אז אולי תפסיקי את?!