עולמות שונים עכשיו
לחדר אחד הופכים
נזכר, אולי משלים
זה מטושטש לפעמים
ואפשר אז לקרוא במבט
גם אם עיניים פתאום נוטות אל הצד
כמו קווים בתוך כף יד
מובילים אותי לאט
שתי כוסות על השולחן
נחות, מתקררות לאיטן
משלים בעיפרון
חצי חיוך קטן ישן
זוכר ששבר ענן הוא חולף
והזמן שאת כל הקלפים שוב טורף
כמו קווים בתוך כף יד
שואלים אותי לאן
מסיגריה נושרים
פירורי אש קטנים
חששות מגורשים
בחלום נלכדים
מגע אחד ימתיק שנתי
יכסה לאט אותי
