כשתחזור, קול צעדיך יחזור,
יעלה מכל עבר, השמועה תתפשט
מחדר לחדר, לחישות נדהמות,
מכל הקומות, עשרים ושלוש מדרגות,
יתגלגל אז ההד: הוא חזר, הוא בסדר.
כשתחזור, צלצול המפתח בחושך,
ומתחת לדלת - חוט דק של אור,
מרחקים שעברת, הדרך, הזמן
רגליך דורכות על מרבד המפתן,
הנה סוף סוף זה קרה, זה אתה,
הנה חזרת, ועכשיו אתה שוב כאן.
כשתחזור, צלצול המפתח בחושך,
אז תיכנס אל הבית ותדליק את האור,
המראה בכניסה, יעבור בה מין רעד,
היא תכיר את העורף, את גב מעילך,
ואז הצדודית ומלוא הפנים,
הטובות, הגלויות שלך.
שעונים יחזרו לתקתק כשתחזור,
יפקחו חלונות, ידלקו מנורות,
חום תנורים, ריחות של כביסה,
וכל הימים וכל הלילות שחיכינו לך,
שלגים אז יפשירו אי-שם, כשתחזור
נוף קרחונים, טבעות של כפור.
הנה סוף סוף זה קרה, זה אתה,
הנה חזרת ועכשיו אתה שוב כאן