רוצי, מריה//הרגע הגיע//לא אל תילכדי כאן באור הפגיע
בשיר המבקש//שתהיי ממשית בו
ומעבר לזה אין לו מה להציע
לכי אל מה שיבוא ויפתיע//לא נפרדנו, נגיד שנסעת לטיול
רוח מניע//סוּפה ברקיע
ובא לך לרקוד על הדיונות ממול
ואת ערומה//יפה להדמיע//אישה בכישוף נדודים וגאות
זוהר ירח//קורא לך, מבטיח//משפיל ומגביה, מרגיע פשוט
אל תתעצבי//תשירי, נמלטֶת//להרים נטושים ושדות פרחי בר
שחקי שם//תִשני תמה ומחובקת//בּצֵל החולם של זרועות הנהר
קצר האביב//כמו חיים של פרפר//הוא לא יחכה לך, נדלק ונגמר
אין פעמון//מצלצל ומודיע//כשקם הנחשול,מתכוון להטביע
רוצי, מריה//מה יש לי לתת לך//השיר הזה פה
ניגר אל סופו
