אחד יותר גדול

יש בי שיר

אחי דע שאני אוהב אותך
גם אם אתה לא
בפנים גם את כואב
גם אתה רוצה לגדול
אחי דע שאני אוהב אותך
דע שאני רוצה מאד
תן לי כח אח יקר
הכיווץ הזה גומר אותנו
תעזור לי לעזור (לך)

מתגעגע

דע שאני אוהב
גם אם אתה לא
נכון גם אתה כועס
גם אתה רוצה לגדול מזה
אחי אם אני רואה אותך
אז אני רואה אותי
תן לי כח אח יקר
נכון שגם אתה אחד
אבל כשזה ביחד
האחד יותר גדול

מתגעגע, זה הכל

אחד יותר גדול

אני יודע שיש בי שיר
רק אתמול שמעתי מתוכי ניגון שלי הזכיר
אני יודע שיש בי קול
כזה שגם אני עוד לא מכיר
והוא מחכה על סף ביתי
עד שהאמין לו שהוא אמיתי
עד שאמצא אם אנגן אותו
את שאבדתי

אני יודע שיש בי שיר
אם יהיה לי אומץ לנגן אותו פשוט
אם אוכל לרגע להקשיב
לקריאתה של יחידת נפשי
בלי הצורך לרצות, בלהישמר, בלהיות צודק
אם אצליח לגלות את אהבתי

הינה הוא בא

רפי מישר הדורים
הימים נהיו לו קצרים
לסדר שורות לשירים
ברורים

שבע השנים הרעות
יסתיימו עוד כמה דקות
מישהו נתן את האות
לראות

את היום הזה יזכרו
יש אומרים שהשמיים יפלו
יתפסו עליו כמו סולם
כולם

הנה הוא בא
כמו מסיבה שאיש לא ניבא
הינה הוא בא
כמו מסיבה

אז רפי מישר הדורים
הימים נהיו לו קצרים
ויש לו כבר כמה הסברים
ברורים, שבורים, פזורים, בהירים

את היום הזה יזכרו
יש אומרים שהשמיים יפלו
יתפסו עליו כמו סולם
כולם

הנה הוא בא..

הימים שעוד נכונו

הימים שעוד נכונו לנו
שיהיו נכונים, שיהיו רכונים
שיהיו מעלינו כמו כפות תמרים.

ואנחנו שני המינים,
נברך עליהם,
ובין כפות ידינו
ידריכו קשתם כוכבים רחוקים
להביט בנו מתוך הלילות,
ולא נבוש להיות מוארים, בימים..

שעוד נכונו לנו...

והאפלה תביא תבונה אל לילותינו
ועין תהיה בנו זבת דמעות ..
בבגרותו יבשיל ליבנו

הימים שעוד נכונו לנו...

שדות של הסכמה

שאלת אם אני דתי
אני רוצה לבחור בטוב עניתי
שאלת האם שיויתי
כל שניה מחדש נלחם.. עניתי
את עצמי אני מבקש
כמו כולם פוחד לאהוב
להיות פוגש

עוד דמיון שנשבר
אל חוף נפשי להחלימה
צעד ועוד צעד
אל שדה של הסכמה
להעיר את ילדותי
לעמוד על מקומה
ללמד אותי ריקוד חדש למנגינה.. קדומה

ואת ההר הזה עוד מטפס
מתחת לרגלי זה שוב האש
כמה שיותר גבוה ככה קל להחליק
אבל אני לא נופל היום
היום, אני לא נופל
יש בי מנגינה.

אבינו (כתר מבוכה)

ואם עייפנו
הפסקנו לפחד מלהירדם
ואם שכחנו
רוחנו נשכחה במהומה
מבעד לאוטם שפתינו
קול עמך דופק בתשובה
טרם נקרא ואתה תעננו
כי האמת נעלמה

כתר מבוכה שמת על ראשנו
רחובות עמך עומדים שוממים
בטיפשות הפה ברשעות העין
את אהבתך מכרנו לזרים

אבינו מלכינו
תהא זאת השעה רחמים
אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למענינו
מבעד לאוטם שפתינו האמת נעלמה

כתר מבוכה..
כתר מלוכה מלכינו
הכנו לכבודך בתחנונינו

770

שישה ימים סגור בתוך דירה ליד איסטרן פארקווי 770
זה יפה שבמקרה יש כאן גיטרה ושהימים נאים
באנו להביא חיים

ואי אפשר לדעת מה ילד לו יום
מה יביא עמו מחר
אנחנו באנו עץ לטעת
באנו להביא חיים
באנו לצדיק

זה מצחיק איך חמישה לילות עם חום ותשע׳ת אלפים קילומטור מהבית עזרו לי להבין
כמה אני אוהב את הארץ
זה מצחיק איך חמישה לילות עם חום ותשע׳ת אלפים קילומטר מהבית קרעו אותי לחתיכות
פתחו לי את הלב

ואי אפשר לדעת..

הביטי אל הנרות תראי איך הם דולקים
זאת חנוכה 770

ואי אפשר לדעת..

היום תקרא לי עם

יש משהו בתקופה הזו שאני לא יודע להסביר אותו אבל אני יודע להסביר אותו
שלצד כל החושך לכאורה, יש הרבה אור
אני תיפוס כזה שלא יכול להיות בבית, בא רק לישון והולך
אם אני מסתכלת על המקום הכי פנימי שלי, מה אני מרגישה? כאילו סגרו אותי
לפני יומיים הבת שלי אמרה לי, אמא את מדברת בלי פה
את מרגישה שאת לא שולטת יותר בחיים שלך, משהו חומק לך מבין האצבעות
תחושה כזאת של פחד, פחד שלא הכרתי, אני לא יכולה לברוח מהבית, מהקושי מול הילדים, אני לא יכולה לברוח מעצמי.
אני אי אפשר לבקר בת שלי מארצות הברית, אני עצוב ככה
זאת מן מראה מול הפנים, מדהים לראות איך כל אחד יכול לקחת את זה למקום אחר
חומר תהילה תאבה השתעבדנו למשהו שאין בו שובע
אז אני זוכר את היום שלישי, פתאום שומע רעש בהתחלה חשבתי שזה גשם ואיך שאני פותח את הדלת כולם מחאו כפים ביחד

אדם הוא אדם, בתוך עצמו הוא גר
ואם רק לרגע ולו רק לרגע
היום תקרא לי עם, משפחה
דלת נפתחה בתוכך

לפי שהכל התחיל הרגשתי שאני עושה משהו לא נכון, בטרוף, אני רצה, רצה, רצה
בזכות המגפה הזאת נפתח פתח שאמר לי, בואי תכנסי תפגשי את עצמך באמת
הרבה התמכרויות או הרגלים פתאום אתה רואה שהם לא ממש נדרשים
בשביל להתקדם צריך לשנו דפוסים לפגוש רגשות שמעדיפים לא לפגוש, פשוט להתקרב
מבן אדם ששבת לבד בבית היה הסיוט שלא, פתאום אתה מגלה איזה כיף בבית
באמת יש גם ניסים בקורונה, כל עוד אנחנו עובדים ביחד זה אחדות, זה נס גדול.
ויש לי הרגשה שהכל קשור בהכל, צריך רק לדעת לחבר את הנקודות, פשוט אין דברים בלי סיבה

אדם הוא אדם..

ואם אנחנו נשמע את הקול הטהור וננטרל את הקולות רקע
השאלה אם אנחנו רוצים רק הסכמת הלב שלנו ולפתוח את הדלת, זה הזמן לפתוח את הדלת
אף פעם לא היית חבר כל כך טוב של השכנים שלי
לשנות את התדר להפוך אותו לתדר של אהבה
כמו מה שהיה אם אביב גפן, זה שהחרדים שלחו לו ברכות, זה שובר מחיצות בלב
תגיד לקדוש ברוך הוא מה שבא לך להגיד לו באותו רגע
כמה שיגידו לי את זה בשכל, זה לא נקלט. אבל בגלל החוויה הנכחית זה מתחיל להיקלט בתאים הכי קטנים, אולי כל זה נברא לכבודי.
כמו איזו דחיפה מרגשת לחזק את משימת החיים שלך
עליתי בתורה כמה פעמים, לא יודע, כל שבת
העולם החדש כבר פה זה הזמן שלנו להכין את הלב למציאות החדשה ומשם תבוא האחדות האמיתית שלנו
יש רגע שהוא מעל למילים

אדם הוא אדם..

שיר השליח

לומד לחיות

שאינו יודע לשאול

אסן זיך

מזמור לתודה

תהילים פרק ק
א מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ: ב עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: ג דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא) וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: ד בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ: ה כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ: