אולה שור סלקטר

סוד

שִׁטְפוּ אֶת פָּנַי, שָׁמַיִם
רַגְלַי, הֲבִיאוּנִי אֵלָיו
יִתְמַלְּאוּ בִּנְשִׁיקוֹת עַפְעַפַּיִם
וְגוּפִי יִפְתַּח שְׁעָרָיו

נַפְשִׁי, אֶת רֵיחוֹ הַטְמִיעִי
יוֹם חָדָשׁ שׁוֹקֵק בָּרְחוֹבוֹת
אֲדָמָה, צְעָדַי הַצְנִיעִי
סוֹד נָעוּל בִּשְׂפָתַי הַתְּפוּחוֹת

בועה

בּוֹא נְשׂוֹחֵחַ בְּמַגָּע
בְּרֹךְ
בְּתֹם.
וְיַחַד נְחַמֵּם מָקוֹם
קָטָן וּמְמֻגָּן
לִנְשָׁמָה אַחַת
לָבוֹא אֵלַי לַבֶּטֶן.
הִיא תְּבַקֵּר שָׁם כַּמָּה חֳדָשִׁים
וְאָז תֵּצֵא לָהּ
חַיְכָנִית וְסַקְרָנִית
לִשְׁתּוֹת חָלָב
וּלְקַשְׁקֵשׁ גִ'יבְּרִישׁ וְאָז עִבְרִית.
וְהִיא תַּכִּיר אוֹתָנוּ חֲדָשִׁים
נִהְיֶה חֲגִיגִיִּים וּמְשֻׁנִּים לִכְבוֹד בּוֹאָהּ.
נִהְיֶה הוֹרִים
נִהְיֶה מְבֻגָּרִים
וּנְמַלְמֵל מִלִּים שֶׁל אַהֲבָה
אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי
וּשְׁנֵינוּ לָהּ.
בֵּינְתַיִם נִתְגּוֹשֵׁשׁ כְּמוֹ יְלָדִים
בּוֹא נְשַׂחֵק בַּנְּבוּאָה.
בּוֹא נִשָּׁאֵר שְׁלוּבִים לְעוֹלָמִים
וְלֹא נִרְצֶה וְלֹא נוּכַל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ
מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָנוּ בְּתוֹךְ בּוּעָה

מעיין

מַעֲיַן הַחַיִּים
מַעֲיַן הַקֶּסֶם
מַעֲיַן הַבִּינָה
מַעֲיַן הַשִּׂמְחָה
מַעֲיַן הַיֹּפִי

מַעֲיָין הִיא הַדֹּפֶק הַפּוֹעֵם לְלֹא דֹּפִי.
יַלְדָּה שֶׁלִּי, אַתְּ אַמִּיצָה
חַיִּים שְׁלֵמִים לְפָנַיִךְ
אֲלַטֵּף אֶת רֹאשֵׁךְ
אֲנַשֵּׁק אֶת כֻּלֵּךְ
אֲחַבֵּק חָזָק חָזָק

מַעֲיָין, בָּךְ הַכֹּחַ לְהוֹסִיף וְלִנְבֹּעַ.
יַלְדָּה שֶׁלִּי, אַתְּ אַמִּיצָה
חַיִּים שְׁלֵמִים עוֹד צְפוּיִים לָךְ..
מוּל הַקֹּשִי תּוּכְלִי
מוּל אֵימָה לֹא תִּירָאִי
וְרַק תְּחַיְּכִי

מַעֲיַן הַחַיִּים
מַעֲיַן הָאֹשֶר
מַעֲיַן הַבִּינָה
מַעֲיָין הַיַּלְדָּה
מַעֲיַן הַיֹּפִי

כאב

הַזְּמַן פּוֹרֵם אֶת הַגִּידִים
אֶת הַוְּרִידִים
אֶת הַמִּלִּים.
נוֹתְרוּ רַק חֲלָלִים

וְהַכְּאֵב בַּלֵּב כְּבָר לֹא קוֹצֵב
וְלֹא חוֹצֵב
רַק הִתְיַצֵּב

הוּא מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְבּוֹלֵל
לְהִתְרַגֵּל
לְהִסְתַּגֵּל

הוּא שָׁט לוֹ בֵּין הָאֵיבָרִים
בַּמַּעֲבָרִים
בַּחִבּוּרִים
בָּהֶם חוֹזֵר לַחֲדָרִים
בְּתוֹךְ הַלֵּב
וְשָׁם הוּא נָח
הַכְּאֵב

שׂדֵרה

הַשְּׂדֵרָה אוֹתָהּ שְׂדֵרָה הִיא
הָעֵצִים בָּגְרוּ מְעַט
וַאֲנִי עוֹבֶרֶת אֹרַח
עִם בִּתִּי עוֹלָה לְאַט

הַשְּׂדֵרָה אוֹתָהּ שְׂדֵרָה הִיא
הִיא שַׁיֶּכֶת לִפְנוּיִים,
לִכְלָבִים, לְאוֹפַנַּיִם
בְּלִי כִּסְאוֹת הַיְלָדִים

וַאֲנִי חֲלוֹף עוֹבֶרֶת
מוּל בֵּיתִי לְשֶׁעָבַר,
בּוֹ נוֹלְדָה אַהֲבָתֵנוּ
בּוֹ שָׁיַכְנוּ לַשְּׂדֵרָה

כְּשֶׁהַזְּמַן הָיָה דָּחוּס
אַךְ בּוֹ בַּזְּמַן גַּם אֵינְסוֹפִי
כְּשֶׁשְּׂדֵרָה מֶרְכַּז חַיֵּינוּ
וַאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים

אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי כְּמוֹ פַּעַם?
וַאֲנַחְנוּ, זֶה לָעַד?
מַעֲיָין פּוֹסַעַת חֶרֶשׁ
עִם עָלֶה גָּדוֹל בַּיָּד

הַשְּׂדֵרָה רַק מִסְתַּפֶּרֶת.
כָּל שָׁנָה אוֹתָם שִׁירִים.
וַאֲנִי – אוֹתָהּ תִּסְפֹּרֶת
וְהַכֹּל שׁוֹנֶה בִּפְנִים

בַּיי שְׂדֵרָה, אֲנִי חוֹצָה כָּאן.
מַעֲיָינִי נִרְדְּמָה
בְּחִבּוּק. רֹאשָׁהּ הִנִּיחָה
עַל כְּתֵפִי, יַלְדָּה תַּמָּה

הַשְּׂדֵרָה עוֹד לְפָנֶיהָ
וּמִזְּמַן מֵאֲחוֹרַי
בְּלִבִּי אֶשְׁמֹר לָהּ חֶסֶד
כִּי נִפְגַּשְׁנוּ, אַהֲבַת חַיַּי.

אבולוציה

חַיִּים בְּפּוֹטֶנְצִיָה
לְפִי הָאַטְרַקְצִיָה
בְּאֹפֶק הָאוֹפְּצִיָה הַמָּעֳדֶפֶת
זוֹ אֶסְקָלָצִיָה שֶׁל הָאֶבוֹלוּצִיָה
רֶאוֹרְגָנִיזָצִיָה מְטֹרֶפֶת

הָיָה הוֹמוֹ סַפִּייֶנְס
נִהְיָה הוֹמוֹ סְנוֹבִּייֶנְס
שֶׁמְּדֹרָג מֵעַל כָּל הַחַיּוֹת
לֹא צָרִיךְ פָאוּנָה
טוֹב לִי בַּסַּאוּנָה
שַׁק לִי בַּתַּחַת,
עוֹלַם הַבְּרִיּוֹת

חַיִּים בְּפּוֹטֶנְצִיָה
לְפִי הָאַטְרַקְצִיָה
בְּאֹפֶק הָאוֹפְּצִיָה הֲכִי טוֹבָה
זֶה הַלִּיבִּידוֹ
זוֹ הַדִּילֶמָה
הַגְּרַאנְד פִינָאלֶה שֶׁל הַחֶבְרָה

למה אתה לא מציע?

לָמָּה אַתָּה לֹא מַצִּיעַ?
אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ עַד עוֹלָם!
מָה, אֲנִי לֹא מְצִיאָה,
שְׁ'תָּה לוֹקֵחַ לְךָ תַּ'זְּמַן?

אָז לָמָּה אַתָּה לֹא מַצִּיעַ?
טוֹב, רִגְשִׁית אַתָּה אִימְפּוֹטֶנְט.
עוֹשֶׂה מִמֶּנִּי קַרְצִיָּה.
לֹא מַצִּיעַ וְלֹא מַצִּיעַ
מָתַי כְּבָר תַּצִּיעַ, פִּיגְמֶנְט?

בְּשֶׁקֶט נִלְחֶמֶת, גֶרִילָה.
רוֹצָה כְּבָר לְהִתְחַתֵּן,
רוֹצָה גַּם טַבַּעַת בּוֹמְבִּילָה
תַּ'כֹּל רוֹצָה שֶׁתִּתֵּן

רוֹצָה גַּם נִתּוּחַ צְלוּלִיטִיס
בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה יָפָה.
שֶׁאַתָּה תַּעֲרִיץ אוֹתִי, שְׁפִּיצִי
כְּשֶׁאֶהְיֶה בְּשִׂמְלַת כַּלָּה

אָז לָמָּה אַתָּה לֹא מַצִּיעַ?
אוּלַי לֹא רוֹצֶה אַחְרָיוּת?
עֲזֹב תַּ'כְּבֵדוּת, בַּחֲתֻנָּה תַּשְׁקִיעַ,
אַחֲרֵי נִתְגָּרֵשׁ, רַק תַּצִּיעַ, חָמוּד!

עץ

עֵירֹם הָעֵץ
הִשַּׁלְתִּי אֶת עָלַי
שְׂמֵחָה לָרוּחַ הַחוֹבֶטֶת בְּגַפַּי, פָּנַי
אֲנִי חוֹבֶטֶת בִּי
אֲנִי נִשְׁלֶטֶת
הַסְּתָו קָרָה
עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ
אֲנִי לְבַד
וּמְעַטִּים קְרוֹבִים לִי
זָרָה
וּמְאֹהֶבֶת בָּאַסְפַלְט
שָׁרָשַׁי חָבְרוּ לִיסוֹדוֹת בִּנְיָן לְיָד
גַּם זֶה זְמַנִּי
מַפְרִיעַ לַשְּׁכֵנִים
עֲקֹר אוֹתִי
אֶת שְׁמִי
וְקַח אוֹתִי לַיָּם
בָּעִיר הַזּוֹ
אוֹתָהּ אֲנִי אוֹהֶבֶת
בָּהּ קַיִץ תַּם

שפתַי שותקות

שְׂפָתַי שׁוֹתְקוֹת.
אַפִּי מַמְעִיט לִנְשֹׁם.
כִּוַּצְתִּי הַצְּלָעוֹת
כְּדֵי לְהַגְבִּיל אֶת הָרֵאוֹת,
כְּדֵי בְּטָעוּת שֶׁלֹּא אֶבְלַע
אֶת הָאֲוִיר שֶׁבַּמָּרוֹם.
שֶׁלֹּא אֶשְׂבַּע מֵרוּחַ
יִתְרַת אֲוִיר שֶׁתִּשָּׁאֵר לָהֶם
יוֹתֵר, יוֹתֵר, הַרְבֵּה יוֹתֵר
כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ אוֹתוֹ צוֹנֵן,
שֶׁיִּתְלַטְּפוּ בּוֹ וְיַרְגִּיעוּ עוֹר בּוֹעֵר
קָטָן אָדָם מִלְּהָכִיל
אֲסוֹן פְּרֵדָה שֶׁל מָוֶת בְּמַפְתִּיעַ
אָסוֹן שֶׁל טֶבַע
טֶבַע הָאָדָם
טִבְעוֹ שֶׁל חֵטְא אֱנוֹשׁ קָטָן
הִצִּית לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ מַכְרִיעַ
גּוֹרָל נִצְרַב. כְּאֵב נֶחְרַט
בְּלֵב אוֹהֵב אֲשֶׁר נִדּוֹן לִחְיוֹת.
לַחְשֹׁב אֶת הַשְּׁנִיּוֹת הָאַחְרוֹנוֹת.
לִפְרֹט אוֹתָן. לִבְכּוֹת.
לִכְאֹב. לְהִכָּלוֹת
בְּתוֹךְ עֵינַי מֵתִים.
בְּעֵינֵיהֶם סִיּוּט קָפוּא נוֹתַר
צְמֵאִים לִנְשֹׁם. צְמֵאִים לִחְיוֹת.
צְמֵאִים לָמוּת, רַק לֹא לִחְיוֹת
בְּתוֹךְ כְּאֵב שֶׁלֹּא נִגְמָר

אישה

הָיִיתִי אָדָם
הָיִיתִי אִשָּׁה
הָיוּ לִי שָׁדַיִם.
הָיִיתִי פְּתַיָּה
הָיִיתִי מְפַתָּה
חָיִיתִי בִּשְׁנַיִם.
הָיִיתִי אֲנִי
הָיִיתִי עַצְמִי
עַצְמִי הָיָה בַּעֲלִי.
אָנַס אוֹתִי
אָנַסְתִּי אֶת חֵרוּתוֹ
בָּעַלְתִּי אוֹתוֹ.
יָלְדוּ אוֹתִי
יָלַדְתִּי
הִתְיַתַּמְתִּי מֵהוֹרַי
מִבַּעֲלִי
מֵעֲבָרִי
הוֹתַרְתִּי יְתוֹמִים.

לב

הַיּוֹם, בְּהַמְלָצַת הַשֶּׁף: הַלֵּב
הַלֵּב חַלָּשׁ וּמְדֻלְדָּל
כְּמוֹ בֵּיצָה רַכָּה.
נִתָּן לִטְרֹף אוֹתוֹ,
לִגְאֹל אוֹתוֹ מִיִּסּוּרָיו
וּלְהַשְׁאִיר קְלִפָּה רֵיקָה