קופסה שחורה

קופסה שחורה

אֲנִי קֻפְסָה שְׁחוֹרָה
מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952,
וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל,
רָשַׁמְתִּי הַכֹּל.
רָשַׁמְתִּי אֶת הוֹרָאוֹת הַסּוֹכְנִים:
הוֹתִירוּ לְמַטָּה אֵת סִפְרֵי הַתּוֹרָה
וְהַתַּכְשִׁיטִים
וַעֲלוּ עְרֹמִים
כִּי
הַמָּטוֹס לֹא יַמְרִיא;
הִקְלַטְתִּי אֶת הַכַּיָּסִים
וְהַטַּיָּיסים:
"זֶהוּ הַפּוֹעֵל הַפָּשׁוּט, הַטִּבְעִי, הַמְּסֻגָּל לַעֲבֹד בְּכָל, בְּלִי בּוּשָׁה, בְּלִי פִילוֹסוֹפְיָה, וּבְלִי שִׁירָה" – הָא..
רָשַׁמְתִּי מוֹרִים
שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתִי אֶת קֶשֶׁת הַצְּבָעִים;
רָשַׁמְתִּי הוֹרִים
שֶׁנָּעֲלוּ אֶת פִּתְחֵי הַבָּתִּים;
רָשַׁמְתִּי מֵאָרְחוֹת,
רָשַׁמְתִּי סֶלֶקְטוֹרִים.
רָשַׁמְתִּי בְּמַרְאָה
אֶת פְּנֵי הָאוֹיְבִים,
וְעַל מָסָךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה
פָּנִים חֲסֵרִים;

בִּדְיוֹקָן אֶחָד צִיַּרְתִּי שְׁתֵּי נָשִׂים
אֶת זוּ שֶׁל דּוֹדָתִי לֵאָה
וְזוּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַתְּאוֹמָה
שֶׁנֶּעֶלְמָה
מִבֵּית הַתִּינוֹקוֹת;
רָשַׁמְתִּי אוֹתְךָ סָבָתִי
מַשְׁקֶה חָלָב אֶת הָאַחַת
וּבִדְמָעוֹת אֶת הַשְּׁנִיָּה;
רָשַׁמְתִּי בְּגִיר
אֵת תְּנוּחַת מוֹתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן יְהוֹשֻׁעַ
וְיַעֲקֹב גָ׳רַפִי,
וּבְפֶחָם רָשַׁמְתִּי
אֶת צַוָואָתָּם.
רָשַׁמְתִּי אֶת הַזְּמַן
וְהַמֶּרְחָב:
אֶת הַבַּטָּלָה הָאֵינְסוֹפִית
שֶׁל עֲיָרוֹת הַפִּתּוּחַ
וְהַפֶּרִיפֶרְיָה.

סלע בלשון נקבה / איאת אבו שמיס
יֵשׁ לִי סֶלַע מֻנַּחַת עַל הָעֹרֶף
עֲטוּפָה בְּבַד מֶשִׁי
אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת מִי הִנִּיחַ לִי אוֹתָהּ
אֲבָל אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ בְּעַצְמִי
שֶׁתִּהְיֶה יָפָה אוֹ לְפָחוֹת שֶׁתֵּרָאֶה יָפָה
אֲנִי הוֹלֶכֶת אִתָּהּ לְכָל מָקוֹם
כְּמוֹ נָכָה, אֲבָל תָּאֲרוּ לָכֶם
לְלֹא כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים
אֲנָשִׁים סְבִיבִי מִסְתַּכְּלִים
אֲבָל לֹא מְגִיבִים
כַּנִּרְאֶה שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי
נֶהֱנֵית אִתָּהּ אוֹ טוֹב לִי כָּכָה
אוּלַי בִּגְלַל שֶׁעָטַפְתִּי אוֹתָהּ
אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁהָיְתָה עַל עָרְפִּי
עוֹד כְּשֶׁהָיְתָה אֶבֶן קְטַנָּה.




קופסה שחורה / שלומי חתוכה (המשך)

רָשַׁמְתִּי שֹׁרָשִׁים
נְטוּשִׁים,
רָשַׁמְתִּי יְרֻשּׁוֹת
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת חֲדָשִׁים:
הָרַגְלַיִם רָשְׁמוּ עֲקִירוֹת
הַיָּדַיִם נִקְּיוֹנוֹת,
הָעֵינַיִם רָשְׁמוּ מַבָּטִים
שֶׁרָשְׁמוּ אוֹתִי,
וְאָזְנָיי רָשְׁמוּ מִלִּים
שֶׁאָבַד פִּשְׁרָן
וּבִמְקוֹמָן הִכְתִּיבוּ לִי
שָׂפָה חֲדָשָׁה:
אָבָק אֲנָשִׁים,
פְרֵענְקִים,
צָ׳חְצָ׳חִים.
אֲנִי קֻפְסָה שְׁחוֹרָה
מַקְלִיט טִיסָה 742, 1952
נוֹתַרְתִּי שָׁלֵם
מֻקָּף בִּשְׁבָרִים
קוֹלִי יִשָּׁמַע
אַחֲרֵי הַדְּמָמָה –
וְרָשַׁמְתִּי הַכֹּל,
רָשַׁמְתִּי הַכֹּל.