חלומות הם המצוף והמשקולת
לא מרפים לעולם
הדגים נוגסים בי חלק חלק
אז אני נוגס בהם גם
שוב שוקע וטובע וגווע
בואי אמא תעזרי לי הושיטי לי יד
הרכבת דוהרת בפראות
עוד רגע קל אותך משיגה
ואני נוסע סמוי
אדם בלי שם ובלי דאגה
אין לי מים ואין אוכל ואין שום ברירה
הרכבת לא עוצרת באף תחנה
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר לי
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר לי
מלאכים בשמי העיר חכו לי
אל תלכו הנה אני בא
השמש היא צורבת את עורי
ומלטפת את שערה
כמה קל כשאין משקל ורק אוויר סביבך
הכנפיים נמסות אז תפרשי לי שמיכה
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר לי
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר לי
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר לי
אמא איך זה שוב קורה לי
כלום לא מסתדר