אני לא רעב ולא צמא, אני עייף
מהמירוץ אל הפזמון ומהבית שעוטף
בחום שממסטל, בריקנות שמורידה
לקרקעית הים יותר נכון לומר ביצה
אני מאסתי בדיבור אני רחוק מהקשבה
רוצה להיות חופשי מכל צורה של דאגה
הבארות מהן שאבתי מזמן כבר התרוקנו
אולי בכלל הן כל הזמן ממני שאבו
את הדבר היחיד שכל הזמן עושה לי טוב
כי טוב זה את, כי טוב זה את
אני כ״כ רחוק אבל מרגיש כ״כ קרוב
איתך כמעט, איתך כמעט, איתך כמעט
אני יוצא לשאוף עשן, אני נכנס לנשוף אוויר
חוזר אל המלכודת כי אותה אני מכיר
ממשיך לצעוד בדרך שמתווה היא את עצמה
זועף אל העולם והוא מחייך בחזרה
אני מאסתי בדיבור אני רחוק מהקשבה
רוצה להיות חופשי מכל צורה של דאגה
הבארות מהן שאבתי מזמן כבר התרוקנו
אולי בכלל הן כל הזמן ממני שאבו
את הדבר היחיד שכל הזמן עושה לי טוב
כי טוב זה את, כי טוב זה את
אני כ״כ רחוק אבל מרגיש כ״כ קרוב
איתך כמעט, איתך כמעט, איתך כמעט
