אמרת בוא ניסע לווייטנאם
נחזור להיות שנינו בני אדם
נניח לראש לרגע
ניקח נשימה אל מול הים
בווייטנאם
צפוף ומחניק פה בבועה
זה זמן לנגב את הזיעה
לא נהיה בני עשרים לנצח
עכשיו זה הרגע המושלם
לווייטנאם
ארץ אחרת
הנה מטוס ממריא עכשיו
מה שכואב כאן
שם כבר הרבה פחות יכאב
בווייטנאם
הכסף יחזור את בטוחה
כולנו זקוקים למנוחה
נניח לראש לרגע
ניקח נשימה אל מול הים
בווייאטנם
קשה לי להאמין שיש יותר טוב ממאיה
בכל זאת אני עוזב
קשה לי להאמין שיש יותר טוב ממאיה
עדיין אני רעב
כשאתה בפנים אתה רוצה בחוץ
כשאתה בחוץ אתה רוצה לשוב
ואין לי שום ספק שאין יותר טוב ממאיה
פתחת לי את הדלת ואמרת:
״קדימה תעזוב״
לפעמים אני צועק ״אני קופץ״
רק בשביל שיחזיקו אותי קרוב.
שוב חזרת מהבית ספר
הדמעות זולגות על הסוודר
שתי שורות – זה כל מה שאת קיבלת
שוב ניסית ללכת זקופה
האמנת שאת קרובה
וחלמת על יוליה וליידי מקבת
בטיילת של קאן
אפשר לראות שטיחים אדומים
את הולכת לאט
נושמת קצת אבק כוכבים
כמעט ונוגעת
בכיתה יושבים זאבים
אלימים ורעבים
מחכים דרוכים ומתוחים
הבמאי נכנס לכיתה
בידו מחזיק רשימה
שוב אלעד נבחר לתפקיד הראשי.
שעות של שום דבר
קילומטרים של עצב
נוסע לנגן באיזה בר בצפון
זה אותו הנוף
וזה עוד מעט ערב
כבר מאוחר להסתובב ולחזור
נזכר בפעם ההיא
שרתי מול ברמן נבוך,
מלצר ושלושה אנשים
מתי יגמר כבר הכביש הארוך?
כשאמרת לי שאני בטח אצליח
לא אמרת בדיוק
כמה זמן לחכות
אל תכעסי עליי אם אבוא ואגיד לך
שזה לא בשבילי
נסיעות ארוכות
אם יבואו פחות מעשרים
סימן שכדאי כבר לחתוך
אולי נעבור לקיבוץ
מתי יגמר כבר הכביש הארוך?
הרוחות נשבו חזק, קור חדר לעצמות
כשהלכו והתרחקו זוג עיניים ירוקות
לא ידעתי מה לומר לך
אז זייפתי מן חיוך
רציתי רק להיעלם
מתחת לשמיכת הפוך
ראיתי תמונה שלך, מישהו צילם
שיחקת עם ילדים פליטים, קינאתי בהם
אהבה היא אור קטן
במקום כל כך חשוך
יכולנו לאהוב הרבה
מתחת לשמיכת הפוך
את נוסעת מכאן
לא אמרת לי לאן
מה יש שם שאין כאן?
כל לילה אני קורא ספר ונרדם באותו עמוד
הזקן חוזר לים, מחכה להזדמנות
״בשביל לכתוב צריך לחיות״
אמרת והורדת את החולצה
עכשיו אני חושב על זה
איזו החמצה.
חזרת אל הדירה
אל ספה ירוקה
וסדרה בתחתונים
האיש שאהב
הסתלק כמו גנב
והלך לכתוב שירים
אמרנו יום אחד
נרצה להיות לבד
לא התכוונו לעכשיו
חייך כוכב בודד
הלילה זה כבר מת
ויום חדש מחר
יותר מדי מקום
ושקט וריק פתאום
בלי גיטרות ושירים
אביר על סוס לבן
הסתלק כמו שפן
וחזר אל ההורים.
אֲהוּבָתִי, כָּאן חֹשֶׁךְ,
הָאֲדָמָה עַל עֵינַי מְהֻדֶּקֶת,
אֲנִי לֹא רוֹאֶה עִם מִי אַתְּ מִתְחַבֶּקֶת,
לְמִי אַתְּ לוֹחֶשֶׁת מִלִּים נִפְלָאוֹת,
שֶׁהָיוּ רַק שֶׁלִּי, וְעַכְשָׁו גַּם שֶׁלּוֹ.
שוב הרופא נכנס
שואל איך המרגש
אותן השאלות, אותן תשובות
לסבא זה נמאס
שוכב בחוסר מעש
״גילי , קח אותי מפה״
״אני רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשכב כאן ולסבול
את אותם חלוקים לבנים?״
ליליבט
חיכתה מאוד לצאת
עם כל החברות לירושלים
אבל לסבא אין חמצן
אז היא נשארת כאן
היא לא קיבלה יום חופש כבר חודשיים
גם היא רוצה לראות שקיעה
לשבת מול הים
לשמוע את רחש הגלים
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את אותם חלוקים לבנים?
כשהלב ידפוק סדיר
אוכל לנשום אוויר
אחזור שוב לנגן על הפסנתר
כמה בן אדם יכול
לשבת ולסבול
את האור הלבן המסנוור?
מילים ולחנים: גיל בר הדס
למעט השיר ״אהובתי כאן חושך״ מילים: חנוך לוין
הפקה מוזיקלית ועיבודים: יובל וילנר וגיל בר הדס
גיל בר הדס: שירה, גיטרה אקוסטית, קלאסית, חשמלית, פסנתר ומקלדות
יובל וילנר: גיטרה חשמלית, אקוסטית, פסנתר ומקלדות
יואב ארבל: תופים (וייטנאם, יותר טוב ממאיה, שתי שורות, פוך, לא התכוונו לעכשיו, מונא, האור הלבן המסנוור)
צוק דבוסק: בס (וייטנאם, יותר טוב ממאיה, שתי שורות, נסיעות ארוכות, פוך, לא התכוונו לעכשיו)
רוני בר הדס: קולות (וייטנאם, שתי שורות, נסיעות ארוכות, פוך), שירה וגיטרה בס ב״מונא״
חן שנהר ושירה נטיף: כינורות (וייטנאם, יותר טוב ממאיה, שתי שורות, נסיעות ארוכות, פוך, לא התכוונו לעכשיו, מונא, האור הלבן המסנוור)
אביטל צאיג: ויולה (יותר טוב ממאיה,שתי שורות, נסיעות ארוכות, פוך, לא התכוונו לעכשיו, מונא, האור הלבן המסנוור)
נעה איילי: צ׳לו (יותר טוב ממאיה, שתי שורות, פוך, מונא, האור הלבן המסנוור)
רועי חרמון: חצוצרה (נסיעות ארוכות, פוך, לא התכוונו לעכשיו, מונא)
אביגייל רוז: שירה (לא התכוונו לעכשיו)
מיכל אליסף: תופים (נסיעות ארוכות)
רותם ג׳ראד: טרומבון (לא התכוונו לעכשיו)
מאור אלוש: קולות (וייטנאם)
מיקס: דניאל אנגליסטר
מיקס בשירים ״יותר טוב ממאיה״ ו״פוך״ : דן זייתון ודניאל אנגליסטר.
מאסטרינג: ארן לביא
הקלטת תופים ובס ע״י דניאל אנגליסטר ב״סליק״ , הקלטת גיטרות, פסנתר, כלי מיתר, תופים וטרומבון ע״י מאור שוורצברג ב״מישמש״, הקלטת שירה ע״י מאור אלוש ב״פלוטו״, הקלטת פסנתר ושירה ב״אהובתי כאן חושך״ ע״י מרקו גורקן ב״קיצ׳ה״, הקלטת המונד ע״י שמעון טל ב״אנובה״.
ליווי וייעוץ אומנותי: פיטר רוט
ייעוץ טקסט: יהלי סובול
צילום עטיפת אלבום: דניאל ז׳קונט
עיצוב: אלון תייר
יח״צ: שחר זלצמן - Shachar@106fm.co.il