שנתיים בלי אויר לנשימה
הבוקר נגמרה המלחמה
את כולם עכשיו בחזרה
אתם האור בקצה המנהרה
ואני שומר בינתיים
את הראש מעל המים
אבל הלב שלי שבור
וכל יום בצהריים
הילדים חוזרים בשתיים
אבל הלב שלי שבור
ושוב הם מפרקים עוד לבנה
של ארץ ישראל הישנה
הרוע מבצבץ מכל פינה
הרעל מטפטף על התמונה
וכל יום בצהריים
הילדים חוזרים בשתיים
אבל הלב שלי שבור
והאור של בין ערביים
שוב בוער שם בשמיים
אבל הלב שלי שבור