בעולם הגברי הזה היום שולטים הנשק והכוח
מוכרים לנו אשליות שוטפים קודחים תמוח לא לשכוח
שזה השקר מתרווח והכל כאן נוח
איך הם שולטים מכוונים מלמעלה
את המצב להיות רפובליקת בננה
למה? למה ? למה? למה?
לחיות צנוע את חייך ונשארת מאחור עין צופיה במליונים שעומדים בתור
יד קרה נוגעת באור שבקצה המנהרה
למכור את הסחורה בסדום ועמורה שגרה
שרים הצב שוב על הגב בחצרות אחוריות
והאחר נראה למישהו אחר כמו בעיות
די למצוא סיבות
די רוצים לחיות
די לסלף עובדות לפזר הבטחות ולחייך למצלמות
בתוך החלומות שלי יש מציאות אחרת
בחרתי מנהיגה אישה שלא עוצרת
תשמור על ילדינו באמת ובתמים ללא מורא ללא משוא פנים
כן
כמו שהיא יודעת בית לנהל
היא תדאג שהאדמה תפסיק להשתולל
כמו שהיא זוכרת להכיל להקשיב לברך בתוך הורידים והיא יודעת איך!
לא מנסה למצוא חן בעיניך מתקשרת בעיניה
עד מתי נחיה על חרב?
נקשיב לחדשות ונתבאס כל ערב
תנו לי רגע של שלווה
להחזיר עטרה פשוט באהבה
עד מתי נחיה על חרב?
נקשיב לחדשות ונתבאס כל ערב
שפיות מול המראה להודות בבעיה
דעה קדומה
די למצוא סיבות
די רוצים לחיות
די לסלף עובדות
די לשאלות
די לפזר הבטחות ולחייך למצלמות
צבע אדום
מים ושמיים נפגשים
מציאות מכה לי בפנים
אנשים עכשיו שקופים
אדמה בוערת מעצמה
רוח ואיתה האש עולה
מבקשת נשימה
ומה נשאר? לי להגיד?
במלחמה – יש רק מפסיד!
ולחלום עוד מותר כאן
לקוות לימים
שהשקט ימצא לב
מי שעוד מאמין באהבה פשוטה
ארבעה קירות אותי עוטפים
מברזל יצוק הם עשויים
מעלי יורים טילים
קמתי והבוקר הוא שחור
לחיים שלי רוצה לחזור
להדחיק ולא לזכור
ואי אפשר....בלי לוותר
בלי לקבל את האחר
ולחלום עוד מותר כאן.... לקוות לימים
שהשקט ימצא לב, בחיי הילדים שאת כל זה עוברים.
מדברים איתי בחדשות
ולמה שיהיו לי פתרונות?
נפילות מצולמות
מאוחר מידי להתנצל
פה הכל שרוף תברח לצל
פחד שהוא ההרגל
כל הזכויות שמורות לבן דנציג