לא ידעתי ת׳מילים, לא ידעתי ת׳מילים
לא ידעתי לחבר בין הברות לרגעים
לא הבנתי ת׳מילים, לא ידעתי איך אומרים
בלילות אני שיננתי תסריטים ותמלילים.
לא ידעתי ת׳מילים, קשורה בשקט חבלים
לא ידעתי איך סופרים את הימים המבזים
כמו להסביר לעיוור צבעים או לרוץ למרחקים
עם עצמות שרק נולדו ושיש בהן סדקים
רק עוד קצת את תלמדי
להגיד כל מה שרק תרצי
הם לא יודעים, לא מבינים, כמה בוער לי מבפנים
הם לא יודעים לא מבינים כמה בוער...
ועכשיו אני גדולה תכף בת 30
אני יודעת לדבר אחרי שנים של אימונים
יודעת גם לצעוק כשבאים הבריונים
עולם שלם פתאום נברא - יש לי ת׳מילים
אני דוגמנית, אני יפה, צלמים ומאפרים
בפרסומות על אוטובוסים, מחייכת על שלטים
עיתונאית ותחקירים הם רואים בערוצים
הם לא יודעים, לא מבינים, שלא היו לי אז מילים
רק עוד קצת את תלמדי
להגיד כל מה שרק תרצי
הם לא יודעים, לא מבינים, כמה בוער לי מבפנים
הם לא יודעים, לא מבינים, כמה בוער
ופתאום אחרי שנים כל המילים נאבדים
המשפטים מתקלקלים העוצמה של השנים
ההברות מתבלבלים, זכרות עם נקבים
כשהוא צועק ״יא רוסיה״
אז המילים נאבדים -
אני פשוט בוכה...
הם לא יודעים, לא מבינים, כמה בוער לי מבפנים
הם לא יודעים, לא מבינים, כמה בוער.
מילים לחן וביצוע – אווה קליימן