שייכת לכולם - לזכרה של: מור סויד גבאי ז
אחריי הכל את שיר
מנגינה שחוזרת על עצמה
את מילים בתוך בית
שאפשר לשמוע לתמיד
גם כשאת נגמרת
את לא נעלמת אף פעם
להתחיל מחדש רק בלעדייך
פזמון
את שייכת לכולם
וכל אחד רוצה
שתהיי שייכת לו
את אהבה שלא נראה
שיש לה סוף
וגם אם לפעמים
כמו שיר את מזכירה
לי את הים
מלא בסודות
אותך תמיד אזכור
גדולה ובלי גבולות
רק להסתכל עלייך שוב
צפות מליון מחשבות
מה יכולת עוד להיות
לאסוף את השברים מחדש
לחזור מהמצב המטושטש
לדעת, שעכשיו את מאושרת
פזמון
את שייכת לכולם
וכל אחד רוצה שתהיי
שייכת לו
את אהבה שלא נראה
שיש לה סוף
וגם אם לפעמים
כמו שיר אתה מזכירה לי את הים
מלא בסודות
אותך תמיד אזכור
בסוף הדמעה
באה עם העצב
העבר שהשארת כאן מאחור
עם עשן של חוסר וודאות
פזמון
את שייכת לכולם
וכל אחד רוצה שתהיי
שייכת לו
את אהבה שלא נראה
שיש לה סוף
וגם אם לפעמים
כמו שיר אתה מזכירה לי את הים
מלא בסודות
אותך תמיד נזכור
