נבנה לנו בית בנווה מדבר בין ההרים
מעץ או מאבן, איך שתבקשי
ובבוקר כשתקומי אני אהיה כבר ער,
אקטוף לנו תמרים מהעצים שבחצר
איתך אני רציתי להביט בכוכבים
זה חלום נדוש, כך אומרים
חלומות לא מתגשמים, לחשת לי נבואות
החלום שלך הוא לא החלום שלי
החלום שלי הוא לא החלום שלך
רצית לנו דירה עם נוף לים בין מגדלים
מרפסת ואוויר משלושה כיוונים
בגינה של השכונה ישחקו הילדים
ואנחנו על ספסל נשב מחובקים
רצית לגור בין אנשים מסודרים
זה חלום נדוש, כך אומרים
חלומות לא מתגשמים, לחשת לי נבואות
החלום שלך הוא לא החלום שלי
החלום שלי הוא לא החלום שלך
תלוי מי מסתכל, האם זה טוב או מתסכל?
הצד של החיים או הצד של החולמים
חיים ביחד ולחוד, חלומות שונים
את בנעלי עקב, אני בנעלי הרים
רציתי לנו בית במדבר בין ההרים
רצית מגדל בין בניינים
והחולמים לא מוותרים
על חלומות לא מוותרים
חיים ביחד חולמים לחוד חיים שונים
חולמים לחוד חיים ביחד חיים שונים
חיים ביחד
חולמים לחוד
ולא מוותרים
על הכביש לפתח תקווה
עם השמש בעיניים
סימנת לי תעצור
ונכנסת בלי לשאול
אמרת "סע לים"
ושיחקת לי עם הרדיו
שרת וקולך רעד
הקול שלי בגד.
חוף הצוק בין ערביים
לא הבאתי בגד ים
ואת בתוך המים
כאילו את לבד
אז עמדת על החוף
היית כל כך יפה
מזגנו שתי כוסות
עם יין והרבה תקווה
נוף של ים עם שמן זית
ופלאפל מהשוק
דאגות אל תוך הלילה
על אהבה שאין לה גבול
טיפסת אל הבמה
עלית למרומים
דמעות נזלו כמו מים
לאנשים רבים
בית עלמין עם חום של קיץ
והשמש בעיניים
פרצופים יפים בוכים
זועקים לאן הלכת
וילדה מעל הקבר
חופרת בור ביד
בתוכו ציור טומנת
לאימא שעכשיו לבד
על הכביש לפתח תקווה
יושבת לידי
ילדה שלא שואלת
ואני שלא משיב
וברדיו שיר שמח
על דמעות של מלאכים
היא מביטה, מה?
האם גם מלאכים בוכים?
על במה בבר של השכונה
הוא שר שירים על אהבה
מול שני שיכורים ונערה
מכונסים בפינה אפלה
כשיגיע לשיר האחרון
הוא ידמיין קהל מריע לו בחום
ובלילה בשדרה
העצים ישתחוו באהבה
ושם הוא שר
על תוגה, על סוף הדרך
על חלומות להיות כוכב, ומה
עכשיו הוא לבד
וקולו הייחודי אבד
בעבר היה זמר
עכשיו הוא זמר לשעבר
באיחור על פי צו האופנה
יעלה למחרת על הבמה
מול שני שיכורים ונערה
עדיין בפינה האפלה
ולפני השיר האחרון
השלושה יעזבו את המקום
הוא יחזור אל השדרה
והעצים ישתחוו באהבה
אתה אומר שצריך לפעמים לשחרר
גם אם הלב עוד לא מוותר
עמדנו מול הים
היא ואני והצער המייסר
היא זרקה את הבגדים
בלי חשבון מה נכון
היא כזו שקופצת ראש
ואני עד הברכיים
אני כזה מתכנן מראש
ערפל כבד כיסה לי את האור
היא הביטה לפנים, אני לאחור
בנינו בית ליד החוף, ועכשיו לא נשאר ממנו כלום.
כשהיא שותקת, אני הולך לאיבוד
רציתי שתקשיב, לבי שוב פועם
כמו פעם, שתחוש מה סוער בו עכשיו
אבל השתנינו
אנחנו יחד זה מול זה וגב אל גב
שפתיך נעות, אתה מדבר אליי
אבל אני במקום אחר
הגלים התנפצו עליה
הים הפך לסוער
היא אמרה אם קשה
לא חייבים להמשיך
גם אם הלב ממשיך לאהוב
אני חשבתי על עצמי
אני לא גל שב ונסוג
ערפל כבד כיסה לי את האור
היא הביטה לפנים, אני לאחור
שפתיך נעות, אתה ממשיך לדבר
אבל אני במקום אחר
עמדנו מול הים
היא ואני והצער המייסר
ערב טוב לך, גברת מלכה אזולאי
שלושתנו כאן, אנשי הבשורה
צר לי, בנך − סמל שלום נפל
חובש אמיץ שלא ויתר על אף חייל
היה גיבור, אבל הוא כבר לא כאן
קבלי את אותותיו של היקר
לא לשווא האיש נתן לנו חייו
הוא בחלקה שלוש ליד המעבר
בלבי אני איש הבשורה
המעמיד פנים שקומתי זקופה
אני פוחד, פוחד שאמעד
עד בוא הלילה כשאהיה לבד
ערב טוב לך, גברת שירה נאמן
שלושתנו כאן, אנשי הבשורה
צר לי, בעלך − רב סרן גל
המסוק שלו נפגע, איש לא ניצל
היה גיבור, אבל הוא כבר לא כאן
קבלי את אותותיו של היקר
לא לשווא האיש נתן לנו חייו
הוא באזור אחד, בקבר שנים-עשר
בלבי...
אברהם ענבר, זה ערב קר
בעניין בתך, סמ"לת בר
נושאי בשורה אנחנו, ולבנו צר
הגיעה העזרה אך מאוחר
הייתה גיבורה, היא כבר לא כאן
קבל את אותותיה, כמובן
לא לשווא נתנה חייה סמ"לת בר
היא בחלקה אחד בסוף שביל העפר
בלבי...
שובי אל ביתי, אל גני, אל תוך לבי – כן, את,
את אהובתי
תראי, כתבתי שיר, בין העצים והכרמים הוא לך
לך אהובתי
שובי אל ביתי
שמתי לך וילון וצבעתי את הדלת
קטפתי לך רימון וידעתי את איילת
של כל האהבים
שמתי את הכרית על כיסא, שלא יכאב לך
חתכתי את קוצי השושנה, שלא תפגע בך
את אהובתי
שובי אל ביתי, אל צלי, אל תוך לבי – כן, את
המלאך שלי
תראי, מילאתי דלי − דמעות שלי והן זורמות כי את
את כבר לא איתי
שובי אל ביתי
האדנית שכאן עכשיו היא יבשה כי
יש עליה אור אבל אין לה אהבה כי את,
את כבר לא איתי
אבל אני יודע שאת תחזרי כי
במגירה שלך יש המון שירים − כולם
על אהבה
שובי אל ביתי, אל צלי, אל נשמתי – כן, את
המלאך שלי
תראי, מילאתי דלי − דמעות שלי והן זורמות כי את
את כבר לא איתי
הם אומרים לי היא לא בשבילך
אבל אני שומע רק אותך
שרה אהובי
שובה אל לבבי
שובי אל ביתי, אל גני, אל תוך לבי – כן, את,
את אהובתי
תראי, כתבתי שיר בין העצים והכרמים, הוא לך
לך אהובתי
שובי אל ביתי
הרוח שחדרה חלון שבור, כיבתה נרות
שיר מוכר שמתנגן, הזכיר לה הוא הלך
אור אפל פשט בתוך חדרה
מערפל את חשיבתה
דף לבן על הרצפה עם מילים יפות
היא ידעה בו כל מילה ולא הבינה למה
אור אפל פשט בתוך לבה
מטשטש את שאלתה
אהוב, לאן הלכת
ולמה לי השארת רק מילים יפות
אתה רחוק, אני מקנאה
בחפציך, שהלכו עמך
אתה רחוק, אני מקנאה
במחשבותיך, שהלכו עמך
בתמונה שעל הקיר ליד פסלי האבן
יושבים מאושרים. הוא מחייך, היא מחייכת
הזיכרונות, כן היו ימים
גם הם לאט נעלמים
הם מצאו אותו לבד על ספסל בעיר זרה
בקבוק על הרצפה ומכתב שלא נשלח
לו רק ידעה איך דלפו כל תקוותיו
לו רק הייתה לאסוף את דמעותיו
אהוב, לאן הלכת
ולמה לי השארת רק מילים יפות
אתה רחוק, אני מקנאה
במחשבותיך, שהלכו עמך
אתה רחוק, אני מקנאה
בחייך, שהלכו עמך
אבא, איפה היא עכשיו?
שאל הילד המוטרד.
עכשיו היא בשמיים,
הפכה להיות מלאך.
מה? היא מתה? הוא שאל.
כן, היא תשמור משם עליך,
ענה האבא המודאג.
האם דוד חיים הוא מלאך
והם ביחד מעכשיו
שומרים עלי משם גם כך?
איך שומרים מהשמיים
כל כך רחוק וגם גבוה
מה? יש להם משקפת מלאכים
מיוחדת לשומרים?
איך הם יורדים מהשמיים
עם סולם כל כך גבוה?
מה, הם לא מפחדים
כשהילדים בוכים?
אבא, איפה בשמיים
גרים המלאכים?
ואם אתה תמות,
שאל הילד בדאגה,
אז מי ישמור עלי בינתיים?
כשאמות תהיה גדול,
ענה האבא מחויך.
ואיך יהיה לי אוטו, איך?
המשיך הילד להסתבך.
האוטו גם שלך,
ענה האב בגאווה.
פעם הייתה מאוהבת
בחלום להיות אהובה
שיבוא הגבר, יקטוף אותה כמו פרח
ויקנה שמלת כלה
היום חושבת
מה קרה לאותה הצעירה
כל גופה כואב
הבושה אותה אוחזת
רוצה להישאר באפלה
הוא היה בחור אדיב
וידע להצחיק אותי בלי הרף
כשחרשנו את החולות עם הג'יפ
ואז, כשבאה הפעם הראשונה
אמרו: זו לא תהיה האחרונה. טעיתי
אז, הייתי תמימה
היום כבר לא תמימה וגם לא צעירה
פעם הייתה מסתתרת
תחת משקפיים כהים
הסתירה חבורות, בתוך הלב היא יודעת
כולם יודעים אבל שותקים
היום חושבת
שסייג לחוכמה שתיקה
הוא לא משפט נכון
לכל אישה שמסתתרת
תחת עדשה כהה
הוא היה בחור אדיב
וידע להצחיק אותה בלי הרף
כשחרשו את החולות עם הג'יפ
ואז, כשבאה הפעם הראשונה
אמרה: זו תהיה האחרונה. היא טעתה
הייתה תמימה
היום כבר לא תמימה וגם לא צעירה
גשם עז ניתך על הפסגה
בוץ כיסה דרך אפלה
איש צועד באפלה
תשוקתו בתיק על גב
רואה רק צד אחד
של הר שפסגתו של המיועד
האיש הזה הוא לפעמים אתה,
הוא לפעמים אני
אנחנו מביטים בתנועותיו
בדאגה, קנאה
רוצים שהוא ימעד
רק שלא ימעד
עקבות קודמיו שקועות באדמה
חלקם הגיעו לפסגה
זו היא תשוקתו הצרובה
מאין באת והולך
מגדיל צעדיו ומחייך
איש וייעדו על הר הולך
האיש רואה רק צד אחד
של הר שפסגתו רק מתרחקת
יורד מהפסגה ומסתבך
מאיין בא ולאן ילך
מושך הוא בכתפיו לא מחייך
בדרך חזרה התיק על גב
כבד יותר, כבד יותר עכשיו
ואין פסגה, אין מיועד
פזמון...
יהורם מזרחי - נבנה לנו בית
אלבום
מילים ולחנים: יהורם מזרחי
קולות: דריה ורד
גיטרות: אדם בן אמתי
אקורדיון: שפי בן ישי
בוזוקי, עוד וכינור: ספי בן יוסף
תופים:
אדם בן אמתי: אנשי הבשורה.
מתן אפרת: נבנה לנו בית, לפעמים צריך לשתוק, פעם הייתה מאוהבת.
אסף רייז: על הכביש, בלילה, את אהובתי, אהוב לאן הלכת, איך שומרים מהשמיים, פסגתו של המיועד
גיטרה בס:
אדם בן אמתי
דן זיתון: נבנה לנו בית, לפעמים צריך לשתוק, פעם הייתה מאוהבת
הוקלט באולפני דן זיתון
מאסטרינג: ראובן חיון
צילומים: אריאל ואן סטראן ועמי שפירא
גרפיקה: יהודה דרי ודפוס רושם
יח"צ: גליה ערד
