לפעמים איתה,
רגעים ללא מילה.
זו מול זה לאט,
מתיישבים על הספה.
לא אומרים דבר
ואוסף ממבטה
רוח חדשה
ונרגע.

לפעמים היא כאן
להראות לי את הדרך,
לפעמים אולי
מעליי היא מרחפת.
ויודע כבר,
שאליי היא מבקשת,
כשהיום עבר
ואני אליה רץ.

לפעמים איתה,
רגעים ללא שתיקה.
מתוך המולה
היא יוצאת אליי לאט.
בנגיעה אחת
מוודא שעוד ישנה
ואוסף אותה
אליי ונרגע.