הילדים בגינה מנצלים קרן שמש אחרונה
מול יד לבנים בונים מזרקה חדשה לשכונה
אני הולך ושוקע ברחובות השקטים
נאחז כטובע בקירות הבתים
כמו סופת בדידות אני נושב
גומע מרחקים, לא מתקרב
משהו כמו לילה מחדד לי פחדים
רוקד מול השער עם כל הילדים
אני שומע תופים, גיטרה לא מכוונת מתוך מקלטים
זאת רק תיבה מנגנת, להיטי הקיץ שלנו אוזלים
אני עדיין פצוע, מלא חרטות
מדבר עם הרוח ונשבר לחתיכות
כמו סופת בדידות אני נושב
גומע מרחקים, לא מתקרב
משהו כמו לילה מחדד לי פחדים
רוקד מול השער עם כל הילדים
האור בא מלמטה
אני חוזר הביתה כי את לא שיקרת,
האושר שביקשת, לא מתחיל לא נגמר לעולם את אמרת
כמו סופת בדידות אני נושב