הלא ידענו להקיץ ביחד
ולא הפריד בינינו החלום,
פקחנו את עינינו אל היום
צמודי גופות בלי משטמה ופחד.
הלילה לא כרה בינינו תהום,
גשרנו גשר בין היום ואמש,
ולא בייש אותנו אור השמש
ואחדותנו טהרה ותום.
איכה ארע, איפוא, כי יום אחד
השכמנו נכלמים, זרים מדעת
גזרו של דין, השפלתי המבט
ובידי עודה מוטלת יד
שבדברים שבירים השכילה געת
והיא כבדה ונוכריה לעד
ובידי עודה מוטלת יד.
הלילה לא כרה בינינו תהום,
גשרנו גשר בין היום ואמש,
ולא בייש אותנו אור השמש
ואחדותנו טהרה ותום.