קונטיקט בשלג

מילים: איריס לונדון / לחן: גיל לוטן וארי קטורזה

קונטיקט בשלג. בועת זכוכית עוטפת.
עצים גדולים לובשים שמלת שבת.
פתיתים רכים נופלים דומם,
על ארץ מאופרת.
הכל יכול לקרות, הכל כמעט.

דממה של מרחבים, הרחובות ריקים.
גבישים קטנים של קרח נחשפים.
השלג הלבן זוהר בחוץ באור.
בפנים הכל הופך להיות אפור.

אפשרויות לא מוגבלות פזורות
בתוך ניר נוצץ אדום עם סרט
מתי אוכל לראות במבטך
שאני האפשרות שלך
שאני האפשרות שלך


קונטיקט בשלג. ארץ רחוקה אחרת.
אורות דולקים מראים שיש פה חג.
השקט מאפשר לסוף,
לגלוש אל סף הדלת.
הבעיות זולגות אחת אחת.

בועת זכוכית שקופה, סופת פתיתים מכה.
אפשרויות הולכות ונמסות.
בשוך הסערה אולי אני אמצא,
את כל חלומותי במזוודות.

אפשרויות לא מוגבלות פזורות
בתוך ניר נוצץ אדום עם סרט
מתי אוכל לראות במבטך
שאני האפשרות שלך
שאני האפשרות שלך

קונטיקט בשלג.