עם הזמן אני מפנים
את זיכרון לנצח
ככה גם תישארי
כשיתפזר המתח
בסוף היה קשה לנשום
ולעזוב כשהלב המשיך לחלום
מקווה שנתראה
בטוח שנרגיש מוזר
וכשיעברו שנים
אבוא אלייך כמו תייר
אל הפראות אל החשש
ושוב יכבוש אותי היופי המלוטש
לא זה לא הסוף, לא המילה האחרונה
יש בי את אותה תשוקה, להיכנע למשהו בך
שעוד בוער, לא נעלם ולא עובר, אף פעם.
זה בועט בי ומשחזר את היום האחרון
מגורד שחקים מביט בעיר
הנוף הקטין אותי פתאום
היה פיתוי להישאר
וסכנה להתמכר להסתנוור
לא זה לא הסוף, לא המילה האחרונה
יש בי את אותה תשוקה, להיכנע למשהו בך
שעוד בוער, לא נעלם ולא עובר.
לא זה לא הסוף, לא המילה האחרונה
יש בי את אותה תשוקה, להיכנע למשהו בך
שעוד בוער, לא נעלם ולא עובר.
שעוד בוער, לא נעלם ולא עובר...
מקווה שנתראה,
בטוח שנרגיש מוזר.