גבעת הרקפות

מילים: אהוד מנור / לחן: נורית הירש

בגבעת הרקפות
פעם בשבת
בן טייל עם בת.
היונים היו עפות
איזה לובן שט
ונפרש אט אט
פעם בשבת.

ים, ים של רקפות
הן היו יפות,
זה היה מזמן.
שם, שם פרחו ורודות
אך לא נותר שום אות
ורק קוראים בשמן
אין רקפות
אין יונים עפות,
איפה הן כולן...

בגבעת הרקפות
סלע וסרפד
ואני לבד.
איך ידי היו קוטפות
פרח מיוחד
עוד ועוד אחד
עד שהוא נכחד.

ים, ים של רקפות...

בגבעת הרקפות
אחכה לך
עוד אני שלך
לצפות ולקוות
בוקר לצילך
לילה לקולך
אחכה לך.