היום דועך.
שקיעה נדלקת.
אני הולך
מאד בשקט.
החול אדום.
הרוח תכלת.
מחיק היום
שמשו נופלת.
הים לשמאל.
העיר מנגד.
אויר כחול
אורג לי בגד.
מה יש לי עוד?
מה עוד היה לי?
מותר להיות
סנטימנטאלי.
מותר לומר
למוח - הרף!
גם המחר
ימות בערב.
גם המחר
ישכב לנוח
מבלי שכר
כגר שכוח.
ומה שכאן
רתח בקצף
יהי קטן
על סף העצב.
ויום ידעך
ועיר מנגד -
ואיש קטן
ילך בשקט.