אל מקומות שטופי שמש
וריקים מאנשים
עמלי יוצאת לבדה
לצוד לה נמשים.

שם, בימים בהירים וחדשים,
השמיים מלאים ניצוצות של נמשים.

כמו אלף שמשות קטנות
עמלי אוספת אותם על הפנים,
ושומרת... לימים מעוננים.