יש בצהריים,שעה שהשמיים
מושכים אותך לים
הרוח מתחזקת עוברת ואוספת
את כל מה שנתקע בערך
תרים ת'יד והיא בדרך
איך בצהריים כשחם והאוזניים
קולטות רשרוש קטן
ילד שבבטן קורא אלי בסתר
זה לא נכון זה לא בסדר
אני רוצה הילוך חוזר
ואין יותר עוד זמן אחר
ולך אין מישהו שעוצר את הזמן
שעומד להיגמר
איך את מצליחה לשבור לי ת'שגרה
כל פעם מחדש
עכשיו כשאת סובלת ומגדלת ילד
חושבת שכך יהיה בסדר
זה מסביבך ולא מעבר
ואין יותר עוד זמן אחר
ולך אין מישהו שעוצר את הזמן
שעומד להיגמר
ואיך את מצליחה לשבור לי ת'שגרה
ואיך זה לא עובר,איך זה לא עובר,לי
ואין יותר עוד זמן אחר
ולך אין מישהו שעוצר את הזמן
את הזמן
את הזמן שעומד להגמר