ואז בא לנו ערב שקט והיינו שקטים
ואז חלפה הסערה והיינו לא סוערים
ואז ידענו שלא משנה
אם צודקים ואם לא צודקים
ואז חלצת את נעלייך והיינו ביתיים
ואני פתחתי את החלון והיינו רוחניים
וסימנים ראשונים של אביב הרטיטו את הוילון
ולפחות אני הצטערתי על יד החלון
על מה שיכול היה להיות וכבר לא יהיה
ועל מה שעשיתי ועוד אעשה
וציפור בחושך פרחה לה וגם זה
לא היה סימן בהיר, היה סימן כהה
וחששתי לרוח השעה וחששתי לרוך שווא
וחששתי לאשליות שלך והלב חשש לשקריו
אבל הכול עמעם את הכול ואמר, לא עכשיו, לא עכשיו
והערב היה קסום ושביר ומופלא משאת
וכל איבר באיברי הגוף צעק, לא כעת, לא כעת
וסימנים ראשונים של אביב הרטיטו את הוילון
ולפחות אני הצטערתי על יד החלון
על מה שיכול היה להיות וכבר לא יהיה
ועל מה שעשיתי ועוד אעשה
וציפור בחושך פרחה לה וגם זה
לא היה סימן בהיר, היה סימן כהה
וציפור בחושך פרחה לה וגם זה
לא היה סימן בהיר, היה סימן כהה
ואז בא לנו ערב שקט והיינו שקטים
ואז חלפה הסערה והיינו לא סוערים
אבל הכל עמעם את הכל ואמר לא כעת, לא כעת
והערב היה קסום ושביר ומופלא משאת