מאיה רוטמן / ממשיכים אחורה

כואב לי לחשוב//שיכולתי לאהוב//שהיה בי עוד רגש//לא הייתי עוצרת//לרגע לחשוב//אם זה רע לי או טוב//כואב לראות
את הפער בינינו//כל מה שהיה//היום כבר איננו//עולם משוגע//כל כך השתנינו//אתה בטח חושב//שרציתי ללכת כי טוב לי עכשיו//
להיות בשלי//שאין בי עוד רגש//ולא הייתי עוצרת//לרגע לראות//מה עומד למולי//
אם זה בא במקום//או בזמן הנכון//הייתי לוקחת//הכל חזרה//וטוב לי לחשוב//שאתה פה קרוב//ומוכן לאהוב//
ולא היית עוצר//לרגע לחשוב//על הפער בינינו//על מה שאיננו//על הרע והטוב לי לראות//אותי בעיניך//איך ברגע כזה
הכל נעצר//אני חוזרת אחורה//אני סוללת קדימה//ובשתי הדרכים הכל מפוזר
אם זה בא במקום//או בזמן הנכון//הייתי לוקחת//הכל חזרה//והיית לוקח אותי בסירה//לנהר הגדול שהיה בנו פעם
והיית מזכיר לי//שלא השתנינו, ומה שאיננו – עדיין קיים !