כרמי זיסאפל וערן ויץ / עד סוף היום

מולכת ברחובות זרים
שיכורה מעצב
בעיניים עצומות
מתמסרת בקלות לנשימה המשותפת
לבכי ולצחוק
שמחליפים ביניהם כאילו
היו החברים הכי טובים

מולכת ברחובות זרים
מחזיקה ידיים ועצים
לא נרגעת
והים כבר לא עוזר לי
לחיי הבכי והצחוק
שמחליפים ביניהם כאילו
היו החברים הכי טובים

צריכה לעשות מעשה כל יום
לחזק את מה שלא
יחזיק מעמד עד סוף היום