מוקי ויוסלס איידי / הנה עיר

עיר

הנה רחובות, זיכרונות של אספלט ואבן,
הנה שדרות רחבות נטועות
לפעמים העיר היא כמוך- יפה ולוטפת
לפעמים היא כמוני – מבוך סימטאות.
הנה ספסל, לב שבור ממתכת
ים של פנים שחולפות חתומות
בני אדם הם בסך הכל חומה שנסדקת
והנה אורות נוצצים כמו דמעות.

הנה עיר,
הנה אנשים
שיש להם הכל
אבל אין להם מאום.
הנה שיר,
הנה המילים,
מילים הן הכל
והן כלום.

2.
קירות שראו כבר מיליון חלומות
ושבילים שבהם דיממו חרטות
וקפה ועשן ונשים אוהבות
ואושר עלוב של פינות חשוכות
הנה אמת מאירה ומביישת
את בחירתנו בחיים נטולי משמעות,
מבעירה ושורפת, כמו השמש שיוצאת,
אבל יותר מדי זה למות

הנה עיר,
הנה אנשים
שיש להם הכל
אבל אין להם מאום.
הנה שיר,
הנה מילים,
מילים הן הכל
והן כלום.