ליאור וינברג / קץ הקיץ

הנה קץ הקיץ
וילונות זזים מעצמם
והעצים הירוקים
מתפשטים נותנים ריחם
ואת אומרת
נגמר לנו הים
את מסתכלת רואה אותי נדהם

הנה קץ הקיץ
זמזומו של המזגן
פסק מלכת
כי בא לו עוד ענן
את מתלבשת
נהיה לך קר אומרת
מתי תביני
כמה יפה היא שלכת

את לא קולטת
איך אפור עושה לי חם
את לא חושבת
שזה עדיף על פני כולם
שאוהבים ומתרגשים רק מעצמם
אל תדאגי לי
בחורף אני קם

בואי נכנס לאוטו ונסע
עם מגבים במהירות גבוהה
ולא נראה את הצעד הבא