שאול בן אמיתי / שירים עם צל

היא ארזה את עצמה בתוך מעיל ארוך
בקשה שאקח ת'מפתחות,
את הנייד, שיהיה כמה שפחות
לסחוב, היא לא אוהבת לסחוב
כשיש גשם ברחוב

נעלתי את הדלת פעמיים כפי שבקשה
יצאנו לרחוב והיא נשמה
את כל האוויר לרווחה
והושיטה פניה אל טיפות
הגשם וצחקה

הבטתי בה, באישה שצועדת לצידי ברחוב
כבר שנים הולכים כך ברחוב
ותמיד זה מפתיע
ויש בזה קסם שלא נגמר

הלכנו לאט בתקווה שלא נגיע
היא לא התאפקה ושאלה:
"אתה מרגיש מה שאני מרגישה?"
חיבקתי אותה ושיקרתי
שכיף לי בגשם

הבטתי בה, באישה...

הגענו עד הכניסה ועצרנו פתאום
לא היה ברור בשביל מה
אז עלינו על מונית חזרה
אואו...שצועדת לצידי ברחוב
כבר שנים הולכים כך ברחוב
ותמיד זה מפתיע
ויש בזה קסם שלא נגמר