דליה רביקוביץ/ מלכה שפיגל קולין ניומן.
דואט עם קרני פוסטל.
היום אני גבעה מחר אני ים
כל יום אני תועה כבאר של מרים
כל יום אני בועה אובדת בנקיקים.
בלילה חלמתי
סוסים אדומים סגולים וירוקים
לבוקר הקשבתי פכפוך עד אין קץ
קשקוש של תוכים.
היום אני שבלול
מחר אני עץ רם כתומר
אתמוך הייתי כוך
היום אני צדפית
מחר אני מחר
2)לך לאן שתלך
מאיר גולדברג/ קובי אייזנמן.
לך לאן שתלך
האבק יהיה אותו אבק בכל מרחק
לך לאן שתלך
הכאב יהיה אותו כאב בצד הגוף
כי ממני באת ואלי תשוב
לך לאן שתלך
התרמיל את זכרונך יכיל
עקבות הגיל
השרב יימשך, הגורם לחזור או לא,
יהיה אותו ליטוף.
כי ממני באת ואלי תשוב
כי ממני באת ואלי תשוב.
מאיר גולדברג/ קובי אייזנמן.
לך לאן שתלך
האבק יהיה אותו אבק בכל מרחק
לך לאן שתלך
הכאב יהיה אותו כאב בצד הגוף
כי ממני באת ואלי תשוב
לך לאן שתלך
התרמיל את זכרונך יכיל
עקבות הגיל
השרב יימשך, הגורם לחזור או לא,
יהיה אותו ליטוף.
כי ממני באת ואלי תשוב
כי ממני באת ואלי תשוב.
נעמי שמר/ נעמי שמר.
נועה נולדה בשדה בין דשא לאבן
נועה היתה כמו אגל של טל
חרצית היא קטפה בשדה
ומן הכותרת תלשה עלעל עלעל.
כן או לא, כן או לא,
אלף שירים ושיר נועה
כן או לא, עלעלי כן או לא
או אולי.
נועה הובילה אותו בין דשא לאבן
נועה נשקה לו עם רדת הטל
והוא עיניה שלה הביט חרש חרש
ובלא מילה שאל:
כן או לא, כן או לא
אלף שירים ושיר נועה
כן או לא, עלעליי
כן או לא, או אולי.
נועה הרחיקה נדוד מדשא מאבן.
מתלתליה נמחה לו הטל
מאה חרציות בשדה צופות אחריה
וכל עלה ישאל
כן או לא, כן או לא,
אלף שירים ושיר נועה
כן או לא עלעליי
כן או לא, או אולי
נועה היא שם בשדה בין דשא לאבן
שיר אחרון יזמר לה הטל
וכל חרציות השדה יפות הכותרת
בוכות עלעל עלעל
כן או לא ,כן או לא,
אלף שירים ושיר נועה
כן או לא אלליי
שבה נועה אלי.
אהוד מנור/ קורין אלאל.
דואט עם ארז לב ארי.
לא יכולה לראות אותו מפריד בינינו ים.
אבל עלי וגם עליו אותו ירח קם.
אחוז ירח בידו ושים בתוך ידי,
האר עינינו ממרומים עכשיו,
ועד עלות השחר
רק היה נא טוב אלי כי בא לילי.
קשר הירח שלי.
חבק ירח את כתפו נשק לצווארי
אמץ את שנינו אל ליבך עכשיו,
וכד עלות השחר
רק היה נא טוב אלי כי בא לילי.
קשר הירח שלי.
לא יכולה לראות אותו,
מפריד בינינו ים.
אבל עלי וגם עליו
אותו ירח קם.
שאול טשרנחובסקי/ שלמה ארצי
את אינך יודעת מה מאד יפיפית
מה זקופות רגלייך, מה נפלא הקו
המרומז עד חמדת שוקייך,
בעוזמה וברוך, בגנדרנות ובחן.
כעקבות בת גלים על גבי תל חול
שלאחר הכרית.
את אינך יודעת מה מאד יפיפית.
את אינך יודעת מה מאד יפיפית,
עינייך שני שקדים חצובים כרום- ים
כשבויות סוד בראשית וכעדים למסתרי גזרה, בשפת עדי עד לך קוראים,
ומפתים ומקסמים בצו קפאת,
ולא ענית.
את אינך יודעת עד מה יפיפית.
את אינך יודעת מה מאד יפיפית,
באושרי ברגעים, את כולך שלי, במשובה וסער און-פראים.
את תפוסה ולא תפוסה, ביד ולא ביד,
נכבשה וחופשיה,
כניצוץ פליט אש, כאפרוח קן-סיס
את אינך יודעת עד מה יפיפית.
אלי לולאי ברוך בן יצחק דני רכט/ אלי לולאי ברוך בן יצחק
לא יכול לשכוח את הרגע בו רציתי לאסוף כבר את הכל
ולא היה בי את הכוח להמשיך
ולעזוב את כל מה שאין בו כוונה.
תן לי אבן דרך ואדע איך להמשיך
נשאר כאב עמוק בפנים,
אני רציתי רק ללכת.
כמו להיות תמונה שנקרעה.
חור בלבנה.
באור חיוור במלכודת השעה
בא מלאך. תראו מה יש לו ביד,
מה שמפריד בין טוב לרע, זה אחי.
במילים פוגע, לפעמים לא מתכוון
אני נשאר לבד על ספינה שטובעת.
כמו בהזיה אני חוזר לנקודה
שבה התחלתי כבר ללכת
בתקווה שלא לזחול,
אחרי כל זה, נדמה אני מתקרב.
עומד על הקצה.
באור חיוור, במלכודת השעה
בא מלאך. תראו מה יש לו ביד,
מה שמפריד בין טוב לרע, זה אחי.
אורי אסף/ יגאל גורדון.
אורח משה לוי (פסנתר)
אותך, נזכרתי בך לעת ערבית.
אותך, שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן.
סיפרו שבועת ליבי לעננים.
על גביע פיך אהי פרפר,
פרפר קטן, רוחף בין שושנים.
אותך, ביתך הקט שכן מול ים.
אותך, היה שם עץ ,פריו כדם
צל ענפיו היה מסתור ללב ביישן,
לילד שלחש לך בין עלים.
על גביע פיך אהי פרפר,
פרפר קטן, רוחף בין שושנים.
אותך, גלי הים הרסו ביתך,
אותך רוחות קדים השכיחו שמך
האגדות עזבו כמוך ענפי הגן,
רק סוד נשאר חרוט על הגזעים.
על גביע פיך אהי פרפר,
פרפר קטן רוחף בין שושנים.
רחל שפירא/ שלום חנוך
מידי פעם אור קולח,
מתגלה לי הנסתר.
בא הלחן הסולח, מתארח במיתר.
כשההלך המתחנן בי, עוד משתומם על כל מה שהוחמץ,
קם הילד המתנמנם בי ומתנחם כמעט בלי מאמץ.
ואז נשארת התבהרות חלקית, ונשאר לי שיר בשבילך.
קח כל רגע שיגעתי,
ולא נשבעתי לשקרים.
קח כל רגע שנגעתי
גם בחיים של אחרים
בגיטרה המפהקת,
יש לי אקורד אחד לעצובים,
שהמתינו ולא הבינו
איך לא ליטפו אותם הכוכבים.
ואז נשארת התבהרות חלקית,
ונשאר לי שיר בשבילך.
תן אלתרמן/ סשה ארגוב
כבר השעה מאוחרת
עוד מעט אורות לילה כבים
עוד מעט תהיה רוח אחרת,
ופתאם יחוורו העלים
וארץ ושמיים חרש, יתחילו להחליף פנים.
כבר השעה מאוחרת
אך מעגל לא נחתם,
מנורה ואש מבוערת,
מאירות שוליו של ים.
עוד קצת אנשיםמפה, שם.
הולכים בדשדוש נעלים. באיסטנבול שאינה משל, כי אם אחד הנמשלים.
הנשוב בפעם המאה
חלק בדברים ליטול,
בעודנו מחווים דעה,
נהפך לילה זה לאתמול.
כבר השעה מאוחרת
אך מעגל לא נחתם.
מנורה ואש מבוערת
Sleep song
by Graham Nash
Ronit Shahar & David Broza
When you were asleep
I was kissing your forehead
You gave a frown
So I kissed you again
You started waking
And put your arms round my waist
Just making sure I was there
Then you drifted away
Then you drifted away
And when I awoke
I found out I'd been dreaming
Some of my bed clothes were still on the
floor
I looked around
Realized you were leaving me
I saw the back of your dress
As you slipped through the door
As you slipped through the door
And when I return
I will kiss your eyes open
Take off my clothes
And I'll lie by your side
Then I will wait
Till The sandman is done with you
And as you sleepily rise
You'll find I'll be there