יניב בשדה כבר משש בבוקר
אחרי חמש שעות שינה
הוא אומר נשבע שזה מספיק לי
וחוץ מזה אין לי ברירה
כמו האדם שדה זקוק ליחס
לא תאמין לכמה אהבה
הוא שואל ואני עונה לו
שגם אני מריח ריח של שריפה
פעם זה ליד ופעם מרחוק
עוד פעם אחת
עד שיבוא סוף
כשאוכלים את כל התפוח
אפשר לראות את הגליל מהדמיון
הוא אומר הכל תמיד יבוא מקושי
חוץ מהנוף
שאלתי את יניב אם יש תקווה
הוא אמר לי עוד חמישים שנה
עוד תראה שהילדים ישבו לחומוס
בביירות ממטולה זה שעה
