אמיר, אחי הצעיר
הַנֵּר הַשְּׁלִישִׁי רִצֵּד וְכָבָה
וְאִתּוֹ דָּעֲכָה וְכָבְתָה הַתִּקְוָה
הַגּוּף נֶאֱלַם, אַךְ נוֹתְרָה נִשְׁמָתְךָ,
שֶׁמָּצְאָה אֶת דַּרְכָּהּ אֵלַי, אֲחוֹתְךָ.
אָז הֵחֵל הַמַּסָּע שֶׁל חַיַּי עִם אָמִיר,
אֲחִי הַצָּעִיר.
אַחֲרֵי שֶׁעָזְבוּ כָּל אוֹתָם יְדִידִים
שֶׁדָּמְעוּ, כָּאֲבוּ וְנָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים
הִפְסַקְתִּי לִשְׁאֹל "כֵּיצַד" וְ"מַדּוּעַ",
טָמַנְתִּי עָמֹק כָּל גַּעְגּוּעַ
וְנִמְשַׁךְ הַמַּסָּע שֶׁל חַיַּי עִם אָמִיר,
אֲחִי הַצָּעִיר.
זוֹכֶרֶת עֲדַיִן אוֹתוֹ הַחֲלוֹם
בּוֹ לָחַשְׁתָּ "חַיַּי נֶעֶצְרוּ בַּמָּקוֹם",
אַךְ אֲנַחְנוּ תמיד שְׁלוּבִים לֵב אֶל לֵב,
חוֹוִים בִּמְשֻׁתָּף כָּל שִׂמְחָה, כָּל כְּאֵב,
צוֹעֲדִים בַּמַּסָּע שֶׁל חַיַּי עִם אָמִיר,
אֲחִי הַצָּעִיר.
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה שׁוּב נֵשֵׁב בַּמִּרְפֶּסֶת
וְנָשִׁיר אֶת אוֹתָהּ מַנְגִּינָה, הַנִּכְנֶסֶת
לַלֵּב הַנִּרְגָּשׁ, הַמְּשֻׁתָּף, הָאֶחָד,
כִּי אַתָּה וַאֲנִי יוֹדְעִים שֶלַעָד
אַמְשִיך בַּמַּסָּע שֶׁל חַיַּי עִם אָמִיר,
אֲחִי הַצָּעִיר.
