רַכֶּבֶת הַזְּמַן

מילים: הרצל חקק
לחן: אלי זמיר

אַתָּה מֵבִין, יַלְדִּי , אֵין עֵרֶךְ לַמְּצִיאוּת הַהִיסְטוֹרִית
הַכְּתוּבָה בַּסְּפָרִים. שָׁם אוֹסְפִים דֻּגְמִיּוֹת בְּמַּבְחֵנוֹת.
שָׁם רוֹאִים מִמְעוֹף הַצִּפּוֹר. אֲנַחְנוּ הֲרֵי הָלַכְנוּ בַּשְּׁבִיל.
חַשְׁנוּ אֶת הַפֶּצַע. וְדָמַעְנוּ כָּל רֶגַע עַד שֶׁחָלַף
לָנוּ דּוֹר. וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי הוּא סִפּוּר הִתְבַּגְּרוּת,
וְהַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי הוּא רְעִידַת הָאֲדָמָה בַּמַּנְגִּינָה
וְלִבָּהּ וְלִבָּתָהּ : הַהִתְחַבְּרוּת לַמְּצִיאוֹת הַחֲדָשָׁה
וְהַשּׁוֹנָה.

זֶה הַנּוֹף שֶׁלָּנוּ וְזֶה הַזִּכָּרוֹן, וּבְרַכֶּבֶת הַזְּמַן
זֶה הַכַּרְטִיס שֶׁלָּנוּ
וְאֵלֶּה הַמּוֹשָׁבִים, וְזֶה הַקָּרוֹן.
הַכֹּל נָקִי. אִם מִישֶׁהוּ חוֹשֵׁשׁ מִשִּׁירֵינוּ, מִתְּמִימוּתֵנוּ,
מֵעֶרְכֵי הַצֶּלֶֹלוֹיְד הַמְּשֻׁנִּים.
אַל חֲשָש. לֹא נְשַׁבֵּשׁ לָכֶם
אֶת לוּחַ הַזְּמַנִּים. כְּבָר הֵבַנּוּ:
אֵין הִגָּיוֹן לָשׁוּב
לְאָחוֹר. אֲבָל כָּךְ אָנוּ מַמְשִׁיכִים לְהִזָּכֵר וּלְהִתְבַּגֵּר
בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ קָשָׁה.
עֲדַיִן מְנַסִּים לְהִסְתַּגֵּל לְכָל מְצִיאוּת
חֲדָשָׁה.
אַתָּה מֵבִין, יַלְדִּי , אֵין עֵרֶךְ לַמְּצִיאוּת הַהִיסְטוֹרִית
הַכְּתוּבָה בַּסְּפָרִים. שָׁם אוֹסְפִים דֻּגְמִיּוֹת בְּמַּבְחֵנוֹת.
שָׁם רוֹאִים מִמְעוֹף הַצִּפּוֹר.
קַח יַלְדִּי אֶת מַחְבְּרוֹתַי, וּכְשֶׁהַכֹּל יִכְלֶה
מִן הָעוֹלָם
אַל תִּתֵּן לְרַכֶּבֶת הַזְּמַן לָצֵאת בִּלְעֲדֵיהֶן. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ
הַמַּצְפּוּן, הָאֱמֶת, מַחְזוֹר הַדָּם.
וּכְשֶכֻּלָּם יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ מַדּוּעַ לִבְּךָ פִּתְאוֹם רוֹגֵשׁ
וְהָאֲוִיר נֵעוֹר וְנִפְעָם. אֱמֹר לָהֶם:
זֶה כְּבָר לֹא נִתַּן לִמְחִיקָה. גַּם אֲנִי
הָיִיתִי שָׁם.