סיפר לי פעם איש מארץ
רחוקה, שבשפתו
אומרים על מי שמת
במלחמה, "נַפל".
וכך אתה: מחוץ
לזמן נפלת, הזמן
שבו אני שוכן
חולף
על פניך:
דמות עומדת לבדה
על רציף
בלילה
ששחורו
דלף מתוכו
עד כלות.
אני רואה אותך
אבל איני נוגע.
אינני חש אותך
במחושי הזמן
שלי.
אבל אתה
כבר לא
עצמך כבר
לא.
מחוץ
לזמן אתה.
גם געגועי אליך
כלואים בתוך הזמן. הֵאבל
נעשה ותיק יותר
עם השנים, ויש ימים שהוא חדש,
טרי.
כך גם הזעם על כל מה שנגזל
ממך. אבל אתה
כבר לא.
עצמך כבר
לא. מחוץ
לזמן אתה.
איך להסביר
לך,
הלא גם ההסבר
דחוק בתוך הזמן. סיפר
לי פעם איש מארץ
רחוקה.
יפה -
יפה כל-כך –
יפה
המטבח
ברגע הזה,
כשאת מוזגת מרק
וחם פה ורך, וֵאד
מכסה את שמשת החלון
הקרה -
ויפות מכל זרועותייך,
העגולות, הרכות.
החיים הם כאן,
יקרה,
לרגע שכחתי:
החיים הם במקום
שבו את
מוזגת מרק.
טוב שהזכרת:
אנחנו כאן
והוא שם,
וגבול-עולם
בין כאן
לשם.
איך עומדים
חיים ומוות זה מול זה.
איך הומים
הם זה אל זה.
איך נוגעים
הם, איך
קלוּעים
הם זה בזה
בשורש ערייתם.
איך בלי-הרף הם מוזגים
וַמֲעִרים
מזה לזה, מזה
אל זה, כמו זוג,
כמו שני
נאהבים,
את מוַהל
ישותם.
זה בזה הם מהולים,
וגם אני עכשיו
כמו נהר
שנמזגו בו צמד
נחלים,
ולא ידעתי זאת, לא כך,
שהחיים, במלוא ֵישׁם
הוִֹוים
רק שם, בקו
הגבול -
וכאילו מעולם עוד לא
חייתי, וכמו דבר
מכל אשר קרה לי ִ
לא ממש היה, עד
שאת,
עד
שמת -
קרן נשלחת
לתוכי, נוגעת
בסדקים, בנבכים,
נדרכת:
איפה אתה?
באיזו מכל הדרכים
תבוא ותתגלה,
תעלה
באוב שלי?
כבר מזמן אני יודע,
זה אתה
שמחליט
איך תופיע בי
ומתי. אתה,
לא אני, שבוחר
איך תדבר אלי.
קרן נשלחת
לתוכי, נוגעת
בסדקים, בנבכים,
נדרכת:
איפה אתה?
באיזו מכל הדרכים
תבוא ותתגלה,
תעלה
באוב שלי?
אבל אוצר המילים שלך, בני -
הולך ומצטמצם עם השנים.
כאילו מתעקש ומתבצר בתוך צמצום -
רגעים קטנים, שאליהם אתה חוזר,
מחזיר -
ואז אני חושב, אולי
כך אתה מרגיל
אותי מעט-מעט
בעדינות
שאין כמותה,
בחוכמתךָ הְמדוָדה
אתה מכין אותי
לאט ְ
לזה,
נוּ
לפרידה?
האם אוכל לבקש ממך בקשה אחת?
ללמוד להפריד
את הזיכרון
מהכאב. או לפחות את חלקו,
כך אוכל גם לזכור אותך יותר,
לא ֶאפַחד כל פעם
מ ְִכִּויית הזיכרון.
אני חייב להיפרד ממך.
אל תבין לא נכון -
להיפרד רק ַלמרחק
שהחזה יוכל להתרחב
כדי נשימה
אחת
שלמה.
וים השמים ָר ַחשׁ,
וכמו חיוך התעגל
שם, מעַלי. מישהו
אולי הבין, או חש
אותי.
נשמתי, מלוא-לילה
נשמתי.
השמים לא
כבדו עלי, גם לא
האדמה ולא אני -
עצמי. ולא
אתה.
אתה -
איפה
אתה?
הולך, הולך,
לא ער ולא ישן,
הולך ומתרוקן
מכל מחשבוַתי,
מתשוקוַתי,
מעיצבו ִני, מלה ִטי,
מסודוַתי,
מכח רצוני,
מכל דבר שהוא אני-
הבט בי, בני,
הנה א י נ נ י.
רק מצע חיים הנני,
אשר קורא ִ לך לבוא
ולהיות ַדרִכי ִ-
להתרחש, ולו לרגע קט,
שוב לִה ָצֵרף
בּ ֵישׁ.
בוא, אל תהסס,
ֱהֵיה, ִ ִ
אני לא פה עכשיו,
הבית הוא שלך
ומרוהט בכל האיברים,
זרום לתוכם וִהַקֶוּה...
כמו חמישה סוסים רוקעים לדהור
עד אין ִקצך -
אל תעצור, ילדי,
זמנך קצר, קצוב,
ועפעפי כבר מתחילים לרטוט.
הדם דמך כעת והשרירים
שריריך, בוא,
התהווה, מתח את זרועותיך
מקצה עולם ועד קצה,
תצהל מתוך גרוני, תצחק.
הכל אפשר עכשיו לרגע דק,
הכל כעת הוא כן,
תאהב, תחמוד,
ַזֵיּן,
חמשת החושים
הרעבים שלי עומדים ָה ֵכן.
כמו חמישה סוסים רוקעים לדהור
עד אין קיצך -
אל תעצור, ילדי,
זמנך קצר, קצוב,
ועפעפי כבר מתחילים לרטוט.
ורק מהר, ילדי,
השחר כבר עולה,
הקסם עוד מעט יפוג,
לטף אשה,
ראש ילד שנולד,
שלא נולד לך.
מהר, מהר, כבר פס ראשון של
אור -
ראה עולם, ניו יורק שלא ראִית,
פריז, שנגחאי, כל כך הרבה ָפנים
יש לעולם
החי -
לא לא, עצור -
כבר מאוחר,
חזור
למנוחתך,
מהר,
החשכה,
רק אל ִתראה
במו עיַני,
את זה
אשר קרה
לך.
באוגוסט הוא מת, וכשהגיע
סופו
של החודש ההוא, אני
כל הזמן חשבתי, איך אוכל
לעבור לספטמבר
והוא יישאר
באוגוסט?
רגלינו
ניִָתקות לאט
מפני האדמה קלות
קלות
אנחנו מרחפים
בין שם לכאן בין הצלילוּת
והשינה עוד רגע קט
החוט
יוּ ַתר ואז נוכל לְדאות
ולהביט
בכל מה שאפשר
מה שמותר
לראות
רק כשהולכים
בתוך
חלום
שקט
ירד. גם העיר
הרחוקה באחת
נטרקה.
כאילו גם
שם
הפסיקו
לנשום.
והוא הלך -
והוא חזר,
ועמד, וביקש
בפניהם
את מה
שאבד -
ורץ
וָעג סביבם
מעגל,
ופתאום -
הוא נפל.
והוא,
גם הוא
ייגע
בך
משם
ונגיעתו -
לא נגע בי
כמותה
אדם
מעולם?
ואתִ צדקת,
אין שם,
וגם אם כל חיי
אלך לשם
לא אגיע ִ שמה, לא אגיע
חי.
רק התשוקה נותרה
בי כמו קללה,
ללכת עוד,
ללכת -
שקט ירד.
כל המילים: דויד גרוסמן | כל הלחנים: הילה כהן אלעזר
נופל מחוץ לזמן
עיבוד והפקה מוזיקלית: רן אביב
פסנתר, אקורדיון: רן אביב
צ'לו: יועד ניר
אבוב: אמיר בקמן
גיטרה: הילה כהן אלעזר
הקלטה ומיקס באולפני אביב ע״י רן אביב
ברגע הזה
עיבוד והפקה מוזיקלית: יועד ניר
צ'לו, כלי מיתר: יועד ניר
קונטרבס: מיקי ורשאי
תופים: שחר חזיזה
אקורדיון: סלעית להב
פסנתר: גיורא ליננברג
גיטרות: אייל הלר
הקלטה ומיקס באולפן של יועד ניר
זה מול זה
עיבוד והפקה מוזיקלית: רן אביב ושלומי קינן
גיטרות: אייל הלר
אבוב: אמיר בקמן
טרומבון: מעיין מילוא
קלידים ותיכנותים: שלומי קינן, רן אביב
הוקלט באולפני אביב ע"י רן אביב ובאולפני שלומי קינן
מיקס: לירון שפר
איך תופיע בי
עיבוד והפקה מוזיקלית: שלומי קינן
קלידים ותיכנותים: שלומי קינן
גיטרות: אייל הלר, אריאל טוכמן
הפקת שירה, צ'לו וכלי מיתר: יועד ניר
קונטרבס: גל מאסטרו
הוקלט באולפני שלומי קינן
מיקס: לירון שפר
כדי נשימה
עיבוד והפקה מוזיקלית: רן אביב
פסנתר, אקורדיון: רן אביב
קונטרבס: גל מאסטרו
מפוחית: מיכל אדלר
גיטרה: הילה כהן אלעזר
הקלטה ומיקס באולפני אביב ע״י רן אביב
הולך
עיבוד והפקה מוזיקלית: שלומי קינן
גיטרות: אייל הלר
גיטרה חשמלית: אריאל טוכמן
קלידים ותכנותים: שלומי קינן
הוקלט באולפן של שלומי קינן
מיקס: לירון שפר
אוגוסט
עיבוד והפקה מוזיקלית: רן אביב
פסנתר, קלידים ותכנותים: רן אביב
קונטרבס: גל מאסטרו
הקלטה ומיקס באולפני אביב ע״י רן אביב
בתוך חלום
עיבוד והפקה מוזיקלית: שלומי קינן
קלידים ותיכנותים: שלומי קינן
גיטרות: אריאל טוכמן
הפקת שירה, קולות ועיבוד קולות: יועד ניר
הוקלט באולפני שלומי קינן
מיקס: לירון שפר
שקט ירד
עיבוד והפקה מוזיקלית: רן אביב
פסנתר, בס ואקורדיון: רן אביב
קונטרבס: גל מאסטרו
אבוב: אמיר בקמן
גיטרה: הילה כהן אלעזר
הקלטה ומיקס באולפני אביב ע״י רן אביב
מאסטרינג: שמוליק דניאל, אולפני Hook&High
עיצוב עטיפה: סטודיו דורון עדות
צילום עטיפה: זהר קוואהרדה
צילום דיוקן: ורדי כהנא
איפור: נעמי דלאל
הגהה: שרון ינאי
פיתוח: אשר ביטנסקי
מפיק אחראי מטעם לייבלה: יונתן קורי
יחסי ציבור: שלומית עמיר תקשורת ויחסי ציבור
shlomit@shlomitamir.com | 03-5504064
הפצה: הליקון בע"מ
בקרו באתר: FallingOutOfTimeTheCD.co.il
℗&© 2016 Labeleh / Asher Bitansky Ltd
הילה כהן אלעזר שרה דויד גרוסמן
״נופל מחוץ לזמן״
אלבום בכורה להילה כהן אלעזר, בתו של הרמטכ"ל התשיעי, דדו, דוד אלעזר.
הילה הלחינה ושרה, במלאות 40 שנה לפטירתו של אביה, שירים מתוך ספרו של דויד גרוסמן
"נופל מחוץ לזמן"
באלבומה החדש "נופל מחוץ לזמן" הופכת הילה כהן אלעזר את הגעגוע ליצירה מוסיקלית.
כשקראה את הספר חשה כי מצאה קול שמבטא את תחושותיה. עם הזמן הופיעו המנגינות למילותיו של גרוסמן, בצלילים מחבקים ומנחמים.
השירים נאספו ויוצאים כעת לאור באלבום שכולו קינה וגעגוע לצד מבט חשוף אל ההווה וקדימה - אל העתיד.
ב - "נופל מחוץ לזמן" 9 שירים מתוכם כבר הכרתם את "בתוך חלום" ו - "זה מול זה".
אומרת הילה כהן אלעזר:
"האלבום נולד מתוך הדיאלוג המתמשך עם אהוביי החיים והמתים, וקשור במיוחד לאבי שבמותו ממשיך לדאוג לי בתוכי, ולשיר איתי. ספרו של דויד גרוסמן ״נופל מחוץ לזמן״ כתוב בשפת שירה, כמעין מסע בתוך חלום, מחזה בקולות בו מתקיימים החיים ואובדנם. במהלך הקריאה, מתוך הרטט שבין השברירי לרב העוצמה המטלטל, עלו והופיעו השירים, כמו נגזרו מהטקסט, והיו למנגינות.
האלבום הוא עבורי ניסיון להיזכר בצלילים, אך לא פחות מכך ניסיון להקיף את ההעדר שלא ניתן לאחוז לא במילים ולא בצלילים. זהו אותו העדר שמניע לעבר האופק, אך גם מרחיק ממנו ככל שנתקרב אליו, הופך כל תנועה בעת ובעונה אחת לתנועת חיים – ולתנועה ללא סוף".
אומר דויד גרוסמן:
"'נופל מחוץ לזמן' הוא סיפור בקולות. כשכתבתי אותו הרגשתי שהמילים הכתובות שבו צריכות להישמע גם בקול. הילה כהן אלעזר – מתוך כאב האובדן שלה – שרה את הספר בקול שמדבר ללבי מאוד".
---
ביום שלישי 12.7 תשיק הילה את אלבומה במרכז ענב לתרבות, ת"א
כרטיסים ב - Eventim.co.il
האלבום החל מה - 23.5 בחנויות
האזנה נעימה!
