שרונה נסטוביץ' / בין כה וכה

את כבר לא ילדה קטנה
ולכן את מבינה שזמן,
עובר הזמן.
ההורים כבר לוחצים,
הם נראים לא מרוצים
לאן , את הולכת מכאן.

בין כה וכה, את לא שואלת אף אחד
אומרת טוב , מה שיבוא יבוא לבד,
את מעולם לא הסתדרת עם מסגרות
מה שיקרה, צריך לקרות.

כל חברותייך על המסלול,
עם בעל ילד וחתול
ואת, לאט לאט .
לא ממהרת לשום מקום,
טוב לך, טוב לך גם היום
כשאת, נשארת את .

בין כה וכה, את לא שואלת אף אחד
אומרת טוב , מה שיבוא יבוא לבד ,
את מעולם לא הסתדרת עם מסגרות
מה שיקרה , צריך לקרות.