את

אריאל בנדור

רחובות שבאוויר,
מסביבך עוברים שבים,
והאהבה שלך
קוראת רק לך:
את..

אל תבכי כשמאוחר,
תחכי פה עד מחר,
והנה באור היום
תוכלי לנשום.

האוויר בבוקר צח,
בואי בואי,
וקורא רק לך
שתבואי.
תאהבי,
תהיי נאהבת,
תעלי בזמן לרכבת.
שמש שקעה
בלילה קריר,
אור ירח שורד
שחר בהיר.

מאדווה על פני אגם,
מקירות של בית חם,
מזיכרון געגועים
שלא שומעים:
את..

אבל מה בפנים נשכח,
אבל מה נשאר שלך,
מהו זה שעוד יפרח,
ולך ירווח..

האוויר בבוקר..