הכל התחיל ממש מזמן
הלכתי ברחוב לא רחוק מכאן
הגשם אז ירד, היה מעונן
והיא עמדה שם לבדה
מאותו מבט הכל נהיה בהיר,
התחילו אנשים להסתובב בעיר
הקצב שבלב התחיל להיות מהיר
אז רצתי וקראתי לקראתה
רציתי להגיד דברים שלא אמרתי
את הרגש שנמצא בלב,
מילים שנשכחו ברגעים שלא זכרתי
כמעט מאז שבאת כבר לא כואב
באמצע הדרך, לקראת סוף השבוע,
הוא זרק אליי מבט, אך דבר אינו ידוע
זה הפך למעניין כשהוא אמר בקול רגוע
"אולי תבואי בערב בלי סיבה?"
אמרתי "לא תודה, אך הערב לא אוכל"
והוא כזה עקשן השיב "תראי אבל..
הלילה כה יפה, לוותר על זה חבל"
זרק פתאום חיוך, והתחיל מהתחלה
רציתי להגיד דברים שלא אמרתי
את הרגש שנמצא בלב,
מילים שנשכחו ברגעים שלא זכרתי
כמעט מאז שבאת כבר לא כואב
הכל התחיל ממש מזמן
הלכתי ברחוב, לא חשוב לאן
כי מהרגע שעצרתי זה היה מובן
אמרתי לה שהיא זו הסיבה
הרגשתי באוויר כשהיא אמרה "אתה רומנטי"
במילים יפות חורז לה על לילות שלא ישנתי
מאותו הרגע המשכתי, התאהבתי.
וכשעלה הבוקר החזקתי בידה
רציתי להגיד דברים שלא אמרתי
את הרגש שנמצא בלב,
מילים שנשכחו ברגעים שלא זכרתי
כמעט מאז שבאת כבר לא כואב
מילים: אופק לוי, דקר לבנת ותומר הורנונג