הפסקת נשימה

רק לא

מילים: יעל דוד
לחן: יעל דוד, יוסי שטרית

רק לא לשבור
רק לא לצרוח
רק לא לכעוס

תמיד מחייכת, תמיד הכי טובה
מקשיבה ושותקת, נשארת בפינה

מספרת בשקט על כמה שנפלא
ובפנים מתפרקת כי אין לי מחילה

כבר שנים שבוערת, מתחת לשכבות
את עצמי מעכלת, לעצמי שק חבטות

כמו שמש זורחת וחושך על תהום
את הפה לא פותחת כי אין לי שום מקום

מקהה חושים
עד כדי קיום עמום
עוטה שריון נוצות
הבטן מלאה בכלום

כלים שבורים
בבית מצוחצח
הכל כדי רק לא לכעוס

חומות

מילים ולחן: טל דוד

חומות גבוהות בנויות לתוך ההר
צלילים זרים נשמעים כקול מוכר
מערבולת של תחושות גועשת מבפנים
שריקת הרוח על מים רגועים
להתקרב אל הקצה
אל אופק מגודר
להעז לקפוץ למים...

שם גבוה יש מגדל צופה אל העבר
עקבות של מקומות, חותם שנשאר
מרגיש אולי רעוע אבל זהו מבצר
אפשר לגשת פנימה, צריך רק מעבר

מעבר דרך קליפות
משקעים מהודקים
הדרך אל הפנים...

הדרך אל הפנים
אל עבר העתיד
רצופה ברסיסים
בכל מיני צבעים

ערבוב של כאבים,
בלבול ופחדים
אומץ, ריגושים
לאן מכאן הולכים?

הדרך מבפנים
בנויה על העבר
בתוך שובר גלים
ומגדלאור מואר

המים כבר צלולים
האופק משוחרר
לאט עכשיו קדימה
המעגל נשבר

חסידה

מילים: עמיר אשל
לחן: יעל דוד

גם חסידה בשמיים תדע מועדיה
גם תור וסיס, עורבני ועגור
את פורשת כנף כשנה בלי חגיה
בלי עונה לדאייה ומקום לחיזור

ערגתך בהירה, למרחק נתונה
שם תפליאי משק וטלטול הצוואר
נושאת בכנפך אבני חן מתנה
לשבטי נוודים ואורחות המדבר

אל מה את נודדת בורחת בלי נדר
בלי מחוז בלא עיר או ישוב דעתך
אין מצפן לך ומי יהיה לך לעזר
צפופים העצים בחורשת רעתך

כחולים שמי דרום, רק האופק אפור
ממעוף הציפור נראים לך בתים
של שירך הנבלע במשב רוח כפור
קמוצי הברות בין שכונות המילים

במשוט הנוצות לאן את חותרת
רבים החופים אין בם צל וקורה
האם עטורת נדודים את חוזרת
ופיך שוב ילחש לי מילות אהבה

הפסקת נשימה

מילים: יעל דוד
לחן: טל דוד

נחשול לכוד בתוך בועה
גואה בלי סוף ולעולם לא נשבר
נחשול קפוא כמו קיר

בלתי עביר בלתי שביר ללא מוצא
והאוויר נדמה כמו אוויר אך אין בו נשימה

דבר אפל בתוך תוכי
נייר זכוכית, סכינים חדות
שלא יספיק חמצן

בלתי עביר בלתי שביר ללא מוצא
והאוויר נדמה כמו אוויר אך אין בו נשימה

צעקה חסומה
רוח חיים
שריקה דקה כמעט יפה
רוח רפאים

עתיד שמור

מילים: יעל דוד
לחן: טל דוד

חייל אבוד בתעלות
של חלומות של אחרים
נופל על חרב של חמלה
מדמם שטף של מילים

כבוש חמוץ ללא חמצן
מסודר בשורות של כבושים
בפחית מופתית, בשמן או בחומץ
בכל דבר שאיננו חיים

שבילים נותבים חרוצים
נחרכים לתוך הזרועות
אבק כוכבים נזרה על הפצעים
הבוערים, הנבלעים בלהבות

העתיד הוא ארגז קשור בחוטים
העתיד הוא כרטיס זכרון
העתיד הוא שורות-שורות, טורים-טורים
העתיד שמור בארון

טובי בנינו

מילים: יעל דוד
לחן: טל דוד

ילדים טובים נופלים אל חור
צחים, רכים, אל תוך השחור

מלח הארץ שופך את זרעו
ישתבח ויתהלל בפי העם כולו

הצדק נשאר להתבייש בפינה
כל חטא מתנקה על כנפי השכינה

אשה-שטן פתיינית נוכריה
קיבלה בדיוק את מה שרצתה

אף אחד אחר לא יגע עם מקל
למה לגעת כשאפשר להסתכל?

הצדק נשאר להתבייש בפינה
כאב ואימה לא יורדים בכביסה

ואין שאלה של ערך, של אשה
כשקדושים כורתים ברית על מילה

ורק הכתם נשאר, אילם וכבול ידיים
הכתם מכוער, אמת ללא רגליים

ואין שאלה של בחירה, של גרסה
כשהרוב קובע והרוח לא בצדה

יש על גופה סימני מאבק?
בנות כאלה רוצות רק חזק

משחקת עם אש במשחק מלוכלך
כל כך קל לשפוט מבעד מסך

הצדק נשאר להתבייש בפינה
ואין חמלה ואין מחילה

אישבלילב

חמש עשרה שניות

מילים: יעל דוד
לחן: שי לוי, יוסי שטרית

יער של בטון חשוף
החלונות ריקים ואין רוח
הארץ כולה מלאה עיניים
ואין מי שישמע
האדמה בולעת ויורקת
השמיים ממטירים ברזל מלובן
כדורגל בודד מטייל בשוליים
כמו פירות שנפלו משקית קרועה

מרבדים אדומים של טבע דומם
ענן שחור מפריח יונים
קפואים בנצח שנמשך
חמש עשרה שניות

בלונים בקשת של צבעים
צופנים בחובם מיני הפתעות
במרחב שכולו מגרש משחקים
ילדים מסמנים קווים באדמה

צינורות של בטון חשוף
השמיים ריקים ואין ארץ
העיניים עוורות, האזניים חירשות
כמו ים של פרחים שנבלו בקרה

Alpha Scorpii

מילים: טל ויעל דוד
לחן: טל דוד

כוכב כחול, כוכב רחוק
כוכב בודד
ללא מסלול, ללא מוצא
כוכב נודד
חורים שחורים ולווינים
חלל קפוא אילם
ענקים וננסים, כוכבי שביט

אבוד בתוך הרעש, שועט בתוך הריק
בלי עוגן ובלי קרקע, בנפילה חופשית
מתחת פני השטח, תהומות של אש וסלע
בחוץ סופות ענק, מכות ודמע

כוכב אדום, כוכב גדול
סובב איתו, כוכב תאום
כל כך שונים, למרחקים
שני מאורות
באור ירח מתחבא
בערפילית זוהר

גם הוא בתוך הרשע, רץ על פני תהום
השניים במחול מהיר, לעבר שום מקום
מהבהב אורו לרגע, נדמה שכבר כבה
בתוך תחושת מחנק, נמוג, רפה

בתוך האפלה, אל מול קולות השמד
שני צבעים, יד ביד
בתוך כל השחור, הקור והפחד
בחוסר אונים, לפחות ביחד

לא פתור

מילים: שי לוי
לחן: גלעד לוגסי

מחפש אותך בין כל הפנים
כמו מיתר שנקרע
אין מקום לקשרים
כמו רחוב ללא כתובת
מעגל ללא סוף
שוב הולך לאיבוד
בוהה באינסוף

לא יכול לסדר את המחשבות
כל דקה היא כמו נצח
אינספור חזרות
כמו גנב לאור יום
לא מוצא איך יוצאים
אי אפשר לדבר
וגם כך לא שומעים

ובלילה לפני שהלכתי לישון
שוב בדקתי אם את בתוך השעון
עצמתי עיניים
פתחתי תריסים
הכאב לא מרפה
שבעה מדורים

שוב קופץ מדבר לדבר
שואל ועונה
לא ישן לא נרדם
האצבעות הפצועות
לא מתחיל לא נגמר
חלומות בהקיץ
וחוזר שוב וכבר

מחפש אותך בין כל הפנים
כמו מיתר שנקרע
אין מקום לקשרים
כמו רחוב ללא כתובת
תמונה בלי צבעים
מנגינה שבלב
עור מלא חידודים