רק לא לשבור
רק לא לצרוח
רק לא לכעוס
תמיד מחייכת, תמיד הכי טובה
מקשיבה ושותקת, נשארת בפינה
מספרת בשקט על כמה שנפלא
ובפנים מתפרקת כי אין לי מחילה
כבר שנים שבוערת, מתחת לשכבות
את עצמי מעכלת, לעצמי שק חבטות
כמו שמש זורחת וחושך על תהום
את הפה לא פותחת כי אין לי שום מקום
מקהה חושים
עד כדי קיום עמום
עוטה שריון נוצות
הבטן מלאה בכלום
כלים שבורים
בבית מצוחצח
הכל כדי רק לא לכעוס
