הולך אל המשרד, חוזר מהמשרד
כל היום עם אנשים אבל מרגיש לבד
ואת שנים אומרת שזאת רק תקופה
שכל זה יעבור ואז קצת נרגע
מה יהיה אחר-כך? והזמן עובר
הרעשים שמסביב הלחץ שגובר
אבל אני מחזיק אותך קרוב אלי
כי לפחד ביחד זה יותר כדאי
יש בזה משהו מוכר
קצת של ״היינו פה כבר״
נלך לישון - נקום מחר
יש ימים - יש ימים
את נשארת גם אם
לא נשאר לי כוח וגם אין לי זמן
יום אחד אני בהייטק יום אחד אומן
עושה מה שצריך ואז בסוף היום
הולך לישון עייף מדי בשביל לחלום
אני אדם אופטימי מנסה לחשוב
שלא אפול ואמות באמצע הרחוב
הכל יהיה בסדר זאת גישה טובה
תביא קרטון חלב בדרך חזרה
יש לי יום גרוע אז אחד מוצלח
אם את אוהבת בשניהם אני אוהב אותך
הכל מרגיש תקוע וזה לא נורא
כי כל זה יעבור ואז קצת נרגע
לא יכול להיות עצוב יותר
רוצה להתעורר אחרי החדשות
להסתפר, ללבוש יותר אדום
לקנות כרטיס במקום לשבת על המדרגות
אני רוצה לזרוק את השעון
למחוק מהטלפון את כל החברים
לשתות פחות, אבל יותר חזק
לשמור יותר מרחק עד שכבר לא רואים
הלוואי הייתי שמח
בלי לדעת מה קורה
הלוואי הייתי שוכח
כל מה שאני רואה
לא חושב על מה שאמרתי
לא דואג משום דבר
הלוואי הייתי מאושר
אני רוצה לקרוא יותר ספרים
לצאת למילואים רק ליום אחד
לא למהר, לחנות יותר רחוק
לישון יותר עמוק, לקום לאט לאט
אני רוצה להתרגל
אפשר לראות את ההבדל
בין היום לבין מחר
הלוואי הייתי מאושר
זה שהחמיא וזה שהחביא
לך פתק קטן ביד
זה שנבהל וזה ששאל
מתי שוב תהיי לבד
זה שניסה וזה שנסע
את כולם, כולם שכחת
ודווקא הוא
זה ששבר את ליבך
כמו גלי ים בא והולך
זה שכאב וזה שרכב
על גבי סוס לבן
זה שהמתין וזה שהלחין לך
שיר אהבה קטן
זה שהצחיק וזה שהנפיק
את כולם שכחת מזמן
ודווקא הוא
מכל מי שהיו
סתם מישהו
זה ששבר את ליבך
כמו גלי ים בא והולך
נוח לי לא לדעת כלום
להמשיך לישון ולא לקום
לענות בכן על מה שלא
להגיד "הלו?
זו טעות"
נוח לי לא להתערב
לקחת זמן אף פעם לא ללב
לשתף רק מה שמיוחד
בלי קישור בצד
תסתדרו לבד
לא צריך להגזים
אני סתם אחד שמבין
שהכל נגמר
לא נהיה כאן מחר
משתדל, מתחשב
אני איש קטן שאוהב
את כולם, אולי
רק תסתכלו עלי
נוח לי לא להתפשר
לכתוב "תודה" במקום להתקשר
בלילות לגנוב את השמיכה
בלי לומר סליחה
תסתדרי
נוח לי לא להיפגש
לראות אותך ולא להתרגש
לשבת רק מול המסך שעות
להשלים סדרות
אין כבר מה לראות
נוח לי כשהחום נורא
לעשות מקלחת לא קרה
להתחיל סרט לא נחמד
להרגיש לבד
אין ברצוני להישמע רכרוכי
אך כל אימת שידך משוטטת במעלה ירכי
אני חש בתאווה המנסה בייאוש
להזרים חיים בשארית גופי התשוש
כל הלילה פם פם פם
אני אולי נראה חיה, אני רק בן אדם
לא יודע מה איתך
לי כואב, כואב כל כך
את יודעת, לאהוב אותך
זה לא קל, זה לא פשוט
זה לא פשוט, זה לא קל
אין צורך להלחיץ זה ברור לי היטב
נלחמתי, לא ויתרתי, פיתחתי סיבולת לב ריאה
בלי מילה, כאריה מדמם
רק כשהלכת - הרשתי לעצמי להירדם
פתאום בדלת טוק טוק טוק
תגידי: כמה את חושבת שאני דפוק?
פה בדיוק הקו נמתח
כבר תרמתי במטבח
את יודעת, לאהוב אותך
זה לא קל, זה לא פשוט
זה לא פשוט, זה לא קל
וכמה שאני רוצה
אני לא יודע מה עושים כדי לעצור את זה
בחלומי אני רואה
סירה קטנה בים גואה
ובסירה יושב אדם
וחכתו שלוחה לים
ובחכה תנועה פתאום
אני רק רוצה לישון
ואם תסלחי לי אז מה?
מחר מחדש שוב ניפול
תבואי אלי ערומה
ואני כבר הורדתי הכל
ואם את תביני אותי אפילו
שאין מה להבין אותי יותר
זה קטע מוזר את יודעת כאילו
ברור שהכל יגמר
זה לא נכון לומר לי ההפך
ההפך ממה שאני חושב
אם הייתי רוצה שיהיה לך טוב
מזמן כבר הייתי עוזב
אז אם את איתי זה בסדר
ואם את לבד זה בסדר גם כן
אני לא מתכוון להגיד לך מה לעשות
אני לא מתכוון
אז אם את איתי זה בסדר
ואם את לבד אני רק מקווה
שיהיה לך נעים ושמח וקל בלעדיי
סתם, שיהיה לך קשה
ואם תסלחי לי, על מה?
אף פעם לא דיברתי אמת
היתה מכונת הנשמה
אבל קודם הייתי כבר מת
ואם את תחיי אותי אפילו
שאין מה להחיות אותי יותר
הקול בתוכי שצועק לך "הצילו"
הוא לא מבין מה הוא אומר
זה לא נכון לומר לי ההפך
ההפך ממה שאני חושב
אם הייתי רוצה שיהיה לך טוב
אף פעם לא הייתי עוזב
את אומרת שזה נגמר
שנינו לא נהיה פה מחר
געגוע לא יעזור
לך עכשיו ואל תחזור
אז הלכתי, חזרתי ומה?
התגעגעתי אלייך נורא
בלעדייך כלום לא חשוב
עד מחר תרצי אותי שוב
את אומרת: “לא אני לא
מסוגלת לראות אותך פה
כל דבר תמיד מסתבך
רק תבין, תבין ותלך
אז הבנתי, הלכתי ודי
התגעגעתי אלייך, אלי
בלעדייך כלום לא חשוב
עד מחר תרצי אותי שוב
יש אותך בכל מיני צבעים
וזה כל כך יפה
אני לא יודע מי נמצאת מולי
את פעם נחמדה
ופעם מפחידה
ופעם בודדה
איתי
יש אותך בכל מבט
בכל זאת את חושבת רק
איך אחרים הם מושלמים כל כך
אז הנה אני כאן
חוצה את העולם
כדי לא להיות מושלם
איתך
ואת תהיי הסוף שלי
הרע מול כל הטוב שבי
זה שמתחיל וזה שלא נגמר
ונהיה לנצח או שלא
אבל מאז שאת איתו
זה לא אותו דבר
יש ממך כל כך הרבה
רציתי להגיד לך
שגם אם תרגישי אבודה כל כך
אמצא כיוון פשוט
חסר כל משמעות
כדי להיות אבוד
איתך
במיטה ענקית, בצד הלא נכון
החופש מוסר לי דרישות בלי שלום
אחרי שניתקה אני ער כמו שעון
סופר כל דקה שיכולתי לישון
ולסגור את הדלת
מה היא שוב מאחלת?
לא חשוב היא שואלת
אני פה
במיטה ענקית, בצד הלא נכון
מה שבטוח שיש כאן חלון
עם נוף אל הגג של בית אחר
כולם ישנים שם ורק אני ער
ומזל שיש דלת
ומקלחת בתכלת
ושטיחון שהוא שלט
״WELCOME HOME״
ובדידות ומגבת
וכל טוב, היא עוזבת
מה חשוב כל היתר?
לא ליפול
במיטה ענקית, כיסוי של וילון
שומר על השקט שלה ושלו
סדין משומש ואסור לנגן
נשארתי תלוי כאן בין לא לבין כן
כל כך הרבה שירים
כל כך מעט מקום
תלבשי את הבגדים
שאיתם תלכי לישון
תספרי את השניות
לפני שזה נגמר
עכשיו כולם שומעים
מי במקום ראשון
בסוף רק תזכרי
איך לזמזם את הפזמון
השיר עוד לא התחיל
והנה הוא נגמר
את רק צריכה לבחור אותי
ולקוות שגם אני
ארצה לבחור אותך
ואז נאהב כל כך
כל כל הרבה מילים
שלא אומרות דבר
איך פתאום אני מבין
שהרגע כבר עבר?
רקדתי לבד
חיכיתי שתראי
לא ידעתי מה לומר
כששמעתי שגם זה נגמר
הם נראו כל כך מאושרים
ואחרי כל השירים
הם הספיקו רק אחד
שמעכשיו ילמד להיות לבד
הם נראו כל כך מאושרים
ואחרי כל השירים
מטייל לי בשעות
לא שואל, רגליי לוקחות
זה סתם ריב
בואי נפסיק
אני שבור כמו שכולם
ובליבך יש סדק גם
בואי נסלח לעצמנו
בואי נסלח כבר
בואי נשכח
היא ידעה מזה תקופה
כשנגע בה העמיד מופע
מה החביאו המשוררים
משירי המחזרים
