סוף טוב

סוף טוב

אוּלַי פָּשׁוּט נַתְחִיל עִם סוֹף טוֹב
וְנֵלֵךְ אָחוֹרָה בַּזְּמַן
נְפַרְסֵם תְּמוּנוֹת בָּרְחוֹב
שֶׁל כָּל מִי שֶׁהֶחְזַרְנוּ מִשָּׁם
נַתְחִיל אַחֲרֵי שֶׁיֵּשׁ כְּבָר שָׁלוֹם
וְרַק נִשְׁאַר לִסְגֹּר כַּמָּה פְּרָטִים
נַזְמִין אֶת כָּל תּוֹשָׁבֵי הַצָּפוֹן
לִמְסִבַּת שְׁפִיּוּת בְּרֵעִים

חוּץ מִזֶּה אֵין מָה לְדַבֵּר
חוּץ מִזֶּה זֶה לֹא יַעֲזֹר
מַשֶּׁהוּ אֶחָד יִסְתַּדֵּר
וּמַשֶּׁהוּ אַחֵר יַעֲבֹר
חוּץ מִזֶּה אֲנַחְנוּ פֹּה כְּבָר
וְאֵין לָנוּ לְאָן לַעֲזֹב
אָז גַּם אִם לֹא נַשִּׂיג שׁוּם דָּבָר
לְפָחוֹת נַתְחִיל עִם סוֹף טוֹב

אוּלַי נַחֲזֹר לָרִיב עַל שְׁטֻיּוֹת
נִתָּקַע כָּל בֹּקֶר בַּפְּקָק
נִרְאֶה חֲצִי שָׁעָה חֲדָשׁוֹת
וְהוֹפָעָה שֶׁל בְּרוּנוֹ בַּפַּארְק
נוּכַל לָטוּס לְאָן שֶׁנִּרְצֶה
וְאָז לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, כִּי נִגְמָר
אִם מִישֶׁהוּ יִשְׁאַל "מָה קוֹרֶה?"
נַגִּיד לוֹ שֶׁעַכְשָׁו כְּבָר מֻתָּר

חוּץ מִזֶּה אֵין מָה לְדַבֵּר...