אילו יכולתי מילים: אבות ישורון
אילו יכולתי
להתיך ראשי במיתרים
לא הייתי צריך
לכתוב שירים
להשחיר את פני
להשחיר את הנייר
אני והעדרי מילים: יפעת גדות
כמה זמן יהדהד שמי
בפיות האנשים?
כמה זמן יחלוף
עד ששירי*
יונחו, יתומים, על ספסל ברחוב,
וינסו ללכוד את עיני
העוברים והשבים?
כמה זמן יחלוף עד שתתקלף
חיותי מחדרי הבית
וריחם של זרים יקבל
את פני הבאים
אחרי לאהוב
עד שתעלם דמותי
מכל האישונים
יהפוך צליל קולי
לשקט
ואני
והעדרי
נמוג לאבדון.
*במקור כתוב״ספרי״ ולא ״שירי״
חלום רע מילים: דוד אבידן
אש היער כבדה וימיה רבים.
בשולי המהומה העפילו
לוחמים אחרונים אל ההר הלבן.
אש היער כבדה אש אוכלת.
אריות חרוכים שעטו מסביב
כמו סוסים בקרקס. עד הבוקר
הציף את הכל המבול הבהיר
שהושלך מגבהים.
הפסגות דרדרו מפלי אבנים
ונייר יש לבן כמו תכריך. הנייר
הוא כל מה שנשאר, הוא כל מה שנשאר
לוחמים לא העזו למות. מעטים.
מעטים וסחוטים. דגלינו
נפנפו ממרומיו של ההר העתיק
יריעות צוננות אלינו.
רק נשום עמוקות והבט מסביבך
ונייר יש לבן כמו תכריך. הנייר
הוא כל מה שנשאר, הוא כל מה שנשאר
כשאת שותקת
את לא אומרת
את לא אומרת ת׳אמת
כשאת אומרת
את לא זוכרת
את לא זוכרת
זמן עובר
את לא קלה
כשאת זוכרת
את לא חוזרת
את לא שומעת
את ליבך
את רק רוצה
שלא אפריע
שקט בתוך נשמתך
את לא קלה
את מחכה
שכבר אלך לי
את לבדך והשממה
את לא רואה
שאת אוהבת
עצב בתוך הנשמה
את לא קלה
בועה בזמן רוחפת
נמצאת בשום מקום
נמצאת בשום זמן
בועה בזמן שטה
רוצה מקום לרדת
מקום שבו נמצא הווה
שאליו אפשר להיות שייך.
העולם שייך לצעירים
אבל אני תמיד הייתי מבוגר.
בתוך בועה של זמן
אף פעם לא במקום הנכון
אף פעם לא בזמן הנכון.
בועה בזמן מרחפת
מאין אתה בא
ולאן אתה הולך
אף פעם לא תדע
מתי ואיך
אף פעם לא תדע
מה אחרי
מאין אתה בא
ולאן אתה הולך
אף פעם לא תדע
מה קורה
אינך יכול לראות
אתה לא תבין
מאין אתה בא
ולאן אתה הולך
אף פעם לא תדע
מה אתה רוצה
מאין אתה בא
ולאן אתה הולך
אף פעם לא תדע,
לא תדע, לא תדע
מה אתה רוצה
ולאן אתה רוצה
ללכת
מאין אתה בא
ולאן אתה הולך
אף פעם לא תדע
מה נכון או לא
ואין לך לאן, לאן ללכת
מאין אתה בא…
חיכיתי בקוצר רוח
שתשפוך את שברי
פחדיה אל חיקי
וחיקי אותה מוחץ
והיא אותי נוגסת
ואני אותה נושך
כפצוע מלחמה
זחלתי אל מחוץ לאש
ותוכה החרד
חרד לי הפצוע
רציתי שתבוא אלי
רציתי שתבוא עלי
שתבוא עם כל גופה
והיא אותי נוגסת
ואני אותה נושך
כפצוע מלחמה
זחלתי אל מחוץ לאש
ותוכה החרד
חרד לי הפצוע
איכה תוכל ציפור יחידה
לשאת את כל השמיים
על כנפיים
רפות
מעל לשממה
הם גדולים וכחולים
מוטלים על כנפיה
הם עומדים בכוח מזמורה
כך נשא ליבי את אהבתו
היתה גדולה וכחולה
וגבוהה מעל כל גבוה
מעל לשממה
ועיי המפולת
ותהומות היגון
עד אשר נדם מזמור לבבי
ואפס כוחו
ויהי כאבן
ויפול
אהבתי הפצועה, האילמת
איכה תוכל ציפור יחידה
לשאת את כל השמיים
אחרי הכול
אחרי הכל, מה יהיה
אף אחד לא יודע
אף אחד לא חזר להגיד
מה קורה
אחרי הכול, אחרי הכול
אחרי הכול
כי אחרי הכול
זה אחרי ה- כול
ממש הכול
אף אחד לא יודע
מה - קורה - אחרי - הכול
אף אחד - לא יודע - מה - קורה - אחרי-הכ-כוללללל
כן, אפשר לרקוד
אפשר לעוף
אפשר להנות
אבל גם לסבול
לא יותר ממה שצריך
אחרי הכול, אחרי הכל, אחרי הכל
אחרי ה - כול
ממש ה - כול
