וככל שֶׁעוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים
נגליית הַחֵרוּת
מתפרד הַלְּבוּשׁ המְדוּמֶּה
מִתְפּוֹרֶרֶת הַכְּסוּת
וְנוֹשְׁרוֹת לְאִטָּן הבְּדָיוֹת
שֶׁלָּמַדְנוּ לִרְקֹם בֶּעָרְמָה
מִתְרַחֵב הַמֻּתָּר
וְנֶחֱלָשׁ הָאָסוּר, וְאִתּוֹ
גַּם תְּחוּשַׁת הָאַשְׁמָה
הכְּלִימָּה, שדּוֹעֶכֶת
וְהַדֶּרֶךְ פִּתְאוֹם מִתְרַכֶּכֶת
וְהַנֶּפֶשׁ אף היא לוֹמֶדֶת לִפְסֹעַ
בַּשְּׁבִילִים בעתות שֶׁל שַּׁלֶּכֶת
אילן וירצברג - התרככות